מכתב גלוי לשר אבי דיכטר

אחרי ניסיון ההתנקשות בך והרצח הראוותני של ספקי הדלק לרצועת עזה.

מכובדי, השר:

משמיעת דבריך בנושאי ההגנה על אזרחי המדינה מהתוקפנות הרצחנית היוצאת מרצועת עזה, אני מסיק, שבניגוד לכמה מעמיתיך, אינך נגוע בסינדרום ההתרפסות הכפייתית בפני העריץ הזר, המכתיב לנו כישלונות חוזרים ונשנים בביטחון הלאומי שלנו, כתולדה גנטית אתנו-ביולוגית של דורות שדוכאו בטרור של עריצים זרים. התגובה הטבעית המתבקשת לרצח ספקי הדלק היהודים לרצועת עזה נבלמת בפיק הברכיים של מקבלי ההחלטות בישראל מול במאי ומפיצי עלילות הדם מסוג "רצח מוחמד א-דורה", הערוכים לביים ולהפיץ סרטי טלוויזיה חדשים של "התעללות באוכלוסייה פלשתינית חפה מפשע". ובמיוחד – כשמובטח להם הסיוע האוטומטי של הקוויזלינגים היהודים. הצגת הנרות ביום שמש בהיר, ששווקה בהצלחה בעולם, ללא תגובה ישראלית נאותה, היא עידוד אחרון לשימוש בנשק זה לקשירת ידי צה"ל, המנוע מלמלא את תפקידו בהגנת המדינה.

לזה מצטרפת הסגידה הכפייתית לגחמות מזכירת המדינה האמריקאית, שהחליטה להתייחס לתגובה ישראלית על תוקפנות פלשתינית – כמודל חוזר של התנהגות הלבנים כלפי הכושים המדוכאים באלבאמה שמימי ילדותה. וזאת – במקום להביע אי-אמון בה, אחרי ההתבטאויות שהשוו את הפלשתינים לאותם הכושים ואת היהודים לאותם לבנים (שהגיעה ההזדמנות לנקום בהם). וכך, במקום הסברה התקפית והגנה אקטיבית על אזרחי וחיילי ישראל, אנו מדשדשים עם הסברה מתנצלת ומגמגמת ועם תגובות הגזורות משיקולי "מידתיות" – שהוכח, עוד במלחמת וייטנאם, כי הן לא מחסלות תוקפנות אלא רק מנציחות אותה (בזמנו, הייתה לי הזדמנות להציג את ההוכחה המדעית לכך, בהשתלמות לקציני משטרה בכירים, עם חומר תורתי שפיתחתי בנושא, אך לא היה לזה המשך). הגיע הזמן שמי שלא מוכן להיכנס לקטגוריה של "המשכיל בעת ההיא יידום" יציג לממשלה פתרונות התואמים את המצב המחמיר והולך מול תוקפנות מדינת הטרור שהתבססה בעזה. ונתחיל עם מה שמוטל על משטרת ישראל, בתוקף תפקידה וסמכויותיה שאינם זקוקים להחלטות ממשלה.

1. על משטרת ישראל לפתוח בחקירה פלילית, שתוסבר לכל העולם, נגד מפיצי עלילות שקר על ישראל, כולל ידיעות מגמתיות שקיבלו מאויבי המדינה מבלי לבדוק את נכונותן. אותו דבר – לגבי מטיפים ושדרנים המסיתים נגד ישראל והעם היהודי. ובאותה הזדמנות, גם להעמיד על מקומו את משרד עורכי הדין המכובד, שניסה לאיים על מנהל לשכת העיתונות הממשלתית על שזה העז להביע את דעתו על עלילת הדם של "רצח מוחמד א-דורה", שהפכה לאוניית הדגל הבינלאומית להסתה נגד ישראל ולגיוס שאהידים שירצחו יהודים.

2. אחרי שמשטרת ישראל תעשה את המוטל עליה, יהיה לך בסיס מוסרי לדרוש קבלת החלטת ממשלה, שתקבע כי לאחר שישראל הודתה שאין אפשרות להתגונן מפגזים וטילים המשוגרים מטווח של פחות מ-4 ק"מ, יש להבהיר לכל העולם שאין לה ברירה אחרת אלא – להפוך את תחום 4 הק"מ מהגבול ברצועת עזה לאדמה חרוכה. וזאת – על ידי כיסוי אותו שטח בירי ספוראדי של מרגמות, שלא יאפשר שום פעילות בו עד להפסקת כל תוקפנות ממנו.

3. כל אסיר פלשתיני ששחרורו יידרש ע"י האויב תמורת שחרור ישראלי חטוף – יועבר לתנאי מאסר הזהים לאלה של החטוף, דהיינו – ללא ביקורים וללא קשר כלשהו עם החוץ. גם החלטה כזו שייכת לתחום סמכותך, ולא קשה להסביר אותה לכל גורם חיצוני שינסה לערער עליה. ואם דרוש לכך תיקון מתאים בחוק, מותר לשר לביטחון הפנים ליזום תיקון כזה.

הנה, על קצה המזלג, תכנית פעולה המוגשת לך ברוח הדברים שכבר השמעת, מבלי לדרוש כניסה של צה"ל לרצועה תוך סיכון חיי חיילים וחיי תושבים בלתי-לוחמים, ובלי הריסת תשתיות בשטח האויב (המזמינות צלמי חדשות מכל העולם להפיץ את התמונות שכה חביבות עליהם). אולי, כתוצר לוואי, תעלה גם כך במשהו את קרנה הירודה של הממשלה בעיני הציבור.

בברכה,

יוסף דוריאל

הכותב התמחה במחקר ותכנון אסטרטגי. 2008–04–10

הוספת תגובה