השיעור שטרם נלמד
מאת בועז ארד | 10 במרץ 2013
הקומנדנטה מונצואלה, הוגו צ'אבס, הצטרף לעמיתו המארשל סטאלין שמת באותו שבוע לפני 60 שנה. שני הגנרלים, למרות ההבדלים העצומים בסדרי הגודל של פשעיהם חלקו מורשת משותפת. הם היו חברים במועדון המלאימים והמניפולטורים הפופוליסטים ולא בחלו באלימות בדרך להגשמת חזונם. הפוליטיקה והתקשורת בישראל אמנם בגרו ולא מיהרו להתאבל על מורשת צ'אבס כפי שעשו עם מות סטאלין, אולם, למרות ההתקדמות באיבחון מחלת העריצות והחשש להזדהות עימה, טרם הופנמה בישראל ההכרה בתרופה לה: הכרה בחשיבות חירויות הפרט והחופש.
צ'אבס וסטאלין, היו שותפים לטיפוח פולחן אישיות וראו עצמם כמובילי מהפכה עולמית. גם לאחר מות צ'אבס ימשך הפולחן. סגנו, אשר תפש את השלטון, בניגוד להוראות החוקה, הודיע כי בכוונתו לחנוט את גופתו שתהיה נגישה להמונים : "ממש כמו מאו צה דונג, הו צי מין ולנין".
. 
מעל: אחוות עריצים – צאבס ואחמדיניג'אד.
צ'אבס נכנס לנעלים המיותמות של רוסיה הסובייטית והפך לתומך הכלכלי המוביל של המשטר הקומוניסטי בקובה. הוא הבריח ממולדתו את מעמד הביניים, הסוחרים והיצרנים ודירדר את קובה לרמת אינפלציה הנושקת ל-30% בשנה האחרונה. רמת הפשיעה התגברה עד כי מספר הרציחות שולש בעשור האחרון. הוא בזז כספים וריכז את הכוח הכלכלי, המשפטי והתקשורתי בידיו תוך התעללות אכזרית ביריביו והרס המפעלים הכלכליים שהולאמו. כסטאלין לפניו גם הוא טיפח עויינות ארסית ליהודים, לישראל ולציונות.
מבחינת חסידי "הצדק החברתי" המודרנים בישראל, די בכך שצ'אבס נלחם נגד התאגידים והעסקים הגדולים, הלאים אוצרות טבע וחילק רכוש מחדש בכדי להלבין את מורשתו. בדף הפייסבוק של חד"ש נכתב: "…המדיניות שיישם בארצו, שהיא האלף-בית של שמאל עממי ורדיקלי בכל מקום, ועומדת גם בבסיס המצע של חד"ש: הפיכת משאבי הטבע לנכס השייך לציבור, ערעור על העקרון הקפיטליסטי של "קדושת השוק החופשי", עמידה על מדיניות חוץ עצמאית מארה"ב, והבטחת זכויות חברתיות לכל…". נדב אייל, בערוץ 10 תיאר אותו כ"גיבורם של עשרות מיליוני דרום אמריקאים…".
מעל: סיקור מות סטאלין בעל המשמר
לפני שישים שנה המצב היה חמור בהרבה, התקשורת הפיצה את התעמולה הסובייטית ומעריב ציטט את מוסקווה: "זהו אסון לעם הרוסי ולקומוניזם העולמי". "על המשמר" הכריז כי: "העולם נחרד עקב מחלת המארשל", מפ"ם שהיתה שותפה היסטורית לשלטון לקתה בעיוורון חריף ופולחן אישיות. כך כתב אודות סטאלין עורך עיתון מפ"ם: "אין קנה מידה למוד בו את גדולתו ההיסטורית האנושית, לפי שאין מי שישווה לו".
מעל: הודעת הצער של חד"ש בעקבות מות צ'אבס.
כיום, דוב חנין וידידיו כה נלהבים מהרעיון של הלאמה וחלוקת רכוש עד שאינם מהססים להצטרף להכרזות הצער מקובה ולהרכין ראש ביום האבל הלאומי שהוכרז על ידי אחמדיניג'אד באיראן. העיוורון שהיה נחלת רבים בציבור בישראל נותר נחלתם של שוליים במפלגות הקומוניסטיות והערביות. אך לתשתית הרעיונית שאיפשרה את העיוורון שותפים רבים הממשיכים לחלום על "צדק חברתי" שיושג בכפייה של חקיקת "זכויות חברתיות". ההיסטוריה מלמדת אותנו שיעור כואב אודות העריצים ומהנדסי החברה, שיעור שאנו נידונים לחזור עליו עד שנלמד את שתיארה איין ראנד כדבר היחיד המהווה "אינטרס ציבורי" הרי הוא העיקרון של מערכת חברתית ללא כפייה.
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.