פלקט

מאת דני רשף | 13 ביולי 2010

בראיון עיתונאי עם פוליטיקאי יש שני שחקנים. מצד אחד הפוליטיקאי שמעוניין להעביר את המסר שלו ומעוניין להתחמק מכול הדברים שלא משרתים את המסר וודאי מכול מה שיכוטל להכניס אתו למבוכה. מצד שני העיתונאי שאמור, אם הוא נאמן למיקצועו, דווקא לעמת את הפוליטיקאי אם הדברים המביכים, אם הסתירות הפנימיות שתמיד קיימות ולחשוף את המהות האמיתית של המרואיין. המסר של הפוליטיקאי לא צריך להיות ליבת הראיון של עיתונאי מיקצועי אם כי הוא בדרך כלל העילה לראיון.

מכאן אנחנו מגיעים לראיון של יונית לוי מערוץ 2 עם נשיא ארה"ב אובאמה ששודר במלואו ביומן שישי האחרון. חוץ משאלה אחת העוסקת ביחס הנוקשה שקיבל ראש הממשלה נתניהו בביקורו הלפני אחרון בוושינגטון, בשלהי מרץ 2010, לא הייתה אף שאלה שהעמידה את אובאמה במבוכה, חשפה מעט ממחשבתו האמיתית או עימתה אותו עם עובדות.

לא הייתה שאלה כיצד הוא תופס את הסכסוך ביננו לפלשתינים; איזה בעיות יפתרו במזה"ת היה ויפתר הסכסוך הישראלי פלשתיני; מדוע השליך את תהליך אנאפוליס, זה שיזמה קונדוליסה רייס בשם הנשיא הקודם בוש ושהוליד את הצעות אולמרט מ 11/2008, שאבו מאזן דחה כלאחר יד, לפח; מדוע בחר להתחיל הכול מחדש; מה הוא חושב יהיו פני המזרח התיכון לאחר נסיגת ארה"ב מעיראק והחלל הפוליטי שיווצר; מה מדאיג יותר את סעודיה – תהליך השלום או הגרעין האיראני; מדוע נטש את המחנה הפרו אמריקאי בלבנון, הידוע כקואליציית ה 14 במרץ, לחסדי הסורים; כיצד יכולה ישראל להסתמך על הבטחותיו הנשיאותיות ולקחת סיכונים אם הוא עצמו התכחש להבטחת קודמו, מכתב הנשיא בוש לאריק שרון מ 14/04/2004;מדוע בודד את ישראל בוועדה המיועדת למניעת הפצת נשק גרעיני ועוד כהנה וכהנה .


בסופו של ראיון השתמש הנשיא אובאמה ביונית לוי להעביר לנו מסר מלוקק על הכבוד ההדדי שהיה בינו לביבי מתמיד (יש מי שמאמין ?) ווהיא לא השתמשה בנשיא להעביר לנו מקצת
מתפיסת עולמו של אובאמה בכלל ומתפיסתו את המזה"ת בפרט. לא ידענו אחרי הראיון שום דבר חדש שלא ידענו לפני הראיון. יונית לוי כשלה ולא יצגה אותנו כישראלים, את העיתונות הישראלית בפרט או העיתונות בכלל.

כשיש כבר ראיון כזה חשוב, כמעט חד פעמי, עם הנשיא אובאמה היה ראוי לשלוח משהוא פחות פלקטי, יותר מנוסה ויותר מעורה בתולדות הסכסוך והמזה"ת. כולנו בעצם הפסדנו מההזדמנות להכיר קמצוץ מאובאמה האמיתי.

הוספת תגובה