תעלומת מחירי הטונה והקמפיין לחסימת המסחר החופשי / בועז ארד

בעמודי החדשות של דהמרקר התבשרנו בכותרת על עוד גורם מדאיג ביחס ליוקר המחייה: "המכס על יבוא טונה ירד, מפעלים נסגרו, עובדים פוטרו – אבל המחיר עלה". כותרת המשנה הסבירה כי "המעבר מייצור מקומי ליבוא הביא דווקא לעלייה חדה במחירים". וכותרת קטנה ליד דמותו של סמי פרץ, כותב הכתבה, הצהירה: "כשל תחרותי".

גם תאגיד "כאן" טָמַן יָדוֹ בַּצַּלַּחַת (העצלות העיתונאית) ושידר במוצאי השבת האחרונה כתבה עמוסת אמוציות של מיכל רבינוביץ המסבירה כי "מפעל הטונה הישראלי נסגר, והצרכנים בכלל לא מרגישים הבדל במחיר". כתבה הממחזרת את הטענות על עליית המחירים.

 

שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים ומומחה גדול בהטבות מקורבים שלטוניות, מצוטט בתקשורת כשהוא מצהיר: "ישראל בחרה להפחית את המכסים ממדינות שעמן אין לה הסכמי סחר, במהלך לא מקצועי, לא מקובל ותוך שהיא מבצעת ניסוי מסוכן בכלכלה הישראלית, למרות אזהרות התעשיינים. כיום ניתן להכריז על כישלונו המוחלט של הניסוי — כפי שהתרענו מראש בפני הממשלה. המחיר של הטונה לא ירד, אבל היצרנים סוגרים את המפעלים בישראל ועוברים ליבוא טונה ולייצור בחו"ל. את המחיר משלמים כעת המועסקים הישירים והעקיפים, ובהמשך נשלם כולנו".

בסיכום מאמרו בדהמרקר שואל סמי פרץ: "היכן הרווח?" ומציע לנו עוד ועדה לבדיקת מחירים: "זאת עוד סיבה לכך שוועדת המחירים צריכה לבדוק איך חיסול מפעלים ומקומות עבודה לא הביא את התוצאה המקווה של הפחתת יוקר המחיה."

האמנם נכשל "הניסוי המסוכן" כפי שכינה אותו שרגא ברוש של מעט יותר חופש ליבוא? האמנם לא הופחת יוקר המחייה?

ובכן, כמאמרו הידוע של מרק טווין, השמועות על "מות התחרות והשוק החופשי" היו מוקדמות מידי ומקורן בעיקר בנכונות לקבל טענות חלקיות ולפרסמן ללא בדיקה מעמיקה.

הטענה על התייקרות במחירי הטונה בקופסא שהגיע לרמה של 7.7 ש"ח בחודש אוקטובר 2018 לא מתיישבת עם מה שיכול לראות כל אחד בחנויות; מגוון גדול של מארזים ומותגים פרטיים של הרשתות המציעות לנו טונה במחירים מוזלים. בדיקה פשוטה מגלה לנו כי ביום פרסום הכתבה ניתן היה לרכוש מארז רביעיית טונה של וילי פוד ב- 5.4 ש"ח ליחידה, ברמי לוי מותג Century  במחיר של 4.6 ש"ח ליחידה ומותגים ויצרנים נוספים המוכרים בזול יותר מהנתון אותו ציטט דהמרקר.

בירור קצר מול דוברות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שהגיבה במהירות ובענייניות, העלה כי הנתון שצוטט על ידי התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש ודהמרקר הינו נתון של סדרה ספציפית מאוד של יחידה בודדת: "אריזה אחת של 160 גרם בשמן צמחי".

בכדי לחשב את ההשפעה האמתית על המחירים במסגרת מדד המחירים לצרכן משוקללים כל הגדלים וכל היצרנים מכל התצפיות ולא רק מן המוצר המסוים של יחידה בודדת. כאמור, המבקר במרכולים יראה בדרך כלל רביעיות שבהן בא לידי ביטוי המחיר המוזל (והן המרכיבות את עיקר המכירות של הטונה).

כאשר משוקללים כל המוצרים המוצעים לצרכן בכל סוגי המארזים אנו מגלים תמונה הפוכה: המדד לא רק שלא עלה מאז הקלת המכס על היבוא אלא אף ירד.

בירחון לסטטיסטיקה של מחירים מתפרסמים משקלי קבוצות המוצרים המרכיבות את מדד המחירים כאשר מוצרי הטונה במארזים השונים משוקללים באופן המקיף ביותר ומהווים את המשקל המרכזי בסעיף "שימורי דגים ודגים מעובדים" ושם מצוייה התשובה לתעלומה:  במהלך המדידות של שנת 2018 ירד מחיר שימורי הדגים והדגים המעובדים ב-1.3% והוריד את יוקר המחייה באופן יחסי. כאמור, עיקר המשקל של קבוצה זאת הוא קופסאות דגי הטונה.

חשוב לזכור תמיד יהיו בעלי אינטרסים המבקשים להציג נתונים חלקיים ותמונה מעוותת של המציאות על מנת להפיק הטבות על חשבון כלל אזרחי ישראל, במקרה זה תעמולה והפעלת לחץ למען חסימת יבוא.

בכדי לצמצם את המניפולציות יתכן וראוי ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשקול שלא לשחרר נתונים חלקיים מבלי לחייב את המפרסם לציין כי סדרת נתונים זאת הינה תצפית אחת מתוך מכלול תצפיות ואינה מהווה אסמכתא להתיקרות או הוזלה של מכלול המוצרים הרלוונטי המשפיע על יוקר המחייה.

אפשר גם לתהות על התבונה בפרסום מחיר של סדרה מסוימת ממכלול מוצרי הטונה מבלי לציין את המשקל שלה מכלל הרכישות של מוצרי טונה. פרסום כזה מהווה  פרצה ה"קוראת לגנב" ומאפשרת לבעלי העניין להפעיל מניפולציות על המדידות למטרות תעמולה, כאשר בו בזמן מורד המחיר של המוצר שאינו זוכה לפרסום (מארזי רביעייה). אישוש לכך אפשר לראות בתמחורי חברת "סטארקיסט" שהעבירה את הנתונים לעיתון תוך שהיא מוכרת את מארזי הרביעיות במחיר זול יותר ליחידה מאשר הנתון שפורסם.

במדינת ישראל ובעולם בכלל הצטבר ידע ונסיון למכביר המאפשרים להכיר בכך ששוק פתוח והפחתת מחסומי סחר מובילים לשיפור איכות המוצרים והפחתת עלותם. כיום, אנו יכולים להנות מטקסטיל ורהיטים זולים ואין סיבה שגם סל המזון שלנו ימשיך להוות נטל שעלותו גבוהה בעשרות אחוזים מסל מוצרי המזון של אזרחי אירופה או ארה"ב. חשוב לזכור כי גם במקרה הטונה עדיין נותר על כנו המכס של 12% המושת על יבוא בקופסאות והסרתו תאפשר לאזרחי ישראל להנות מהפחתת מחירים גדולה יותר. הדרך להפחתת יוקר המחייה מחייבת להישמר מפני תעמולה מזיקה שנועדה לחסום את השוק החופשי.