מחשיכי המאורות

מאת: בועז ארד | 23 באפריל 2009 – המאמר פורסם במדור דעות בגלובס

לאחר שניסו לשתק את המסחר ב"יום ללא קניות" יוצא ספין חדש מתנועת המהפכה (האנטי-תעשיתית) – "יום כדור הארץ" ו"שעה ללא חשמל". היוזמה הפוסט-מודרנית של גירוש פרומיתאוס נוחתת על ראשינו פעם נוספת על מנת לבסס את הכישלון המתמשך של האינטלקטואלים הפוסט-מודרניים ופוסט-ציוניים להעריך נכונה את הישגי הקפיטליזם, הקדמה והתיעוש.

היום אנו נתקלים בפעם נוספת ביוזמות המתוקשרות לכבות אורות ומכשירי חשמל ולחזור לחווית הסימליות של חיי איש המערות על מנת "להציל" את כדור הארץ. אל היוזמה המפומפמת במיטב יחסי הציבור שאנשי התקשורת מסוגלים להעניק למסעי צלב מסוג זה מצטרפים גם משרדי ממשלה וגופים ציבוריים רבים.

גדודי הסוציאליסטים והקומוניסטים המאכלסים את התנועות הסביבתיות מצאו בה תחליף ירוק לצבע האדום וכשהם מצוידים באמונה בלתי מעורערת בצדקתם הם מזלזלים במתנגדים לדעתם ומסרבים לקיים ויכוח או דיון רציונאלי אמיתי.

מומחים רבים כבר עמדו על טיבה של התנועה הסביבתית כבעלת להט אידיאליסטי מהפכני הפונה אל לב הצעירים הרדיקליים ואל רגשי האשמה הטבועים בתרבות המערבית. אין זה מקרה כי התנועה מציגה עצמה כחלופה לקפיטליזם "הדורסני" ו"החזירי" ומציעה גאולה תוך פיזור איומים אפוקליפטיים ברוח נבואות החורבן בשם "ההתחממות הגלובלית".

רק לאחרונה ראינו את גדודי הפורעים סביב ועידת הG20 שהגיעו ברכבות מטוסים ובמכוניות, כשהם מצוידים במצלמות וטלפונים סלולאריים, כרטיסי אשראי שאפשרו להם להינות משירותים בנקאיים וביגוד תעשייתי, בקיצור, כל תוצרי הציביליזציה המודרנית, על מנת להפגין נגדה ולהינות מהסיקור התקשורתי, קישורי הלווין ומערכות העיתונים האוהדות על מנת להעצים את המסר.

גם אם ננסה לפעול ברוח התיאוריה  לפיה התחממות גלובלית הינה מעשי ידי אדם (שאפשר להתווכח על מידת השפעתה עלינו), הרי שיש צורך במידה רבה של אטימות על מנת להתעלם מהעובדה כי יוזמת כיבוי האורות החדשה שנחתה עלינו עומדת לגרום לבזבוז אנרגיה גדול יותר מאשר אם לא הייתה באה לעולם. אם אמנם תצליח היוזמה (והיא לא) הרי שהכיבוי וההדלקה הפתאומיים של האורות יגרמו לזעזוע ברשת החשמל העלול לגרום לנזקים גדולים וידרוש אנרגיה גדולה יותר על מנת לחדש את הזרם מאשר לקיים אותו ברציפות.

מי שיאמץ את זיכרונו יוכל לזכור את מחאות התקשורת ופעולות המשטרה (שהגיעו למעצרים) כנגד יוזמה דומה של כיבוי חשמל מתואם שביקשה לקיים תנועת "זו ארצנו" כנגד מדיניות הממשלה. אז מלאו כלי התקשורת בהסברים מלומדים על החשש שכיבוי אורות פתאומי יגרום לסיכון הציבור ופגיעה בתשתיות. הפעם לא נשמע מחאות היות ורוב אנשי התקשורת ו"מובילי" דעת הקהל הינם אנשי יד שנייה שלא יטרחו לחשוב עצמאית.

באורגיית הפוסט-מודרניות והפוסט-ציונות העובדות כבר אינן נחשבות. זה גם הבסיס להתעלמות הגדולה וההחמצה האינטלקטואלית הקולוסאלית של תקופתנו.

אם נשכתב את אגדה פרומיתאוס מעניק האש לאנושות לאורה (או ליתר דיוק, לחוסר אורה) של המגמה הירוקה הרי שהאנושות תוצג בה באופן נקלה ובזוי, ככזאת המגרשת את פרומיתאוס נושא האור עם האש שהביא, עוד בטרם יעלה בידו לתאר את משמעות המהפכה אותה הוא מבשר. אנושות שנידונה לגרד עפר בחשיכה מנוולת.

היום אנו חיים בזכות הישגי המהפכה התעשייתית ומנצלים את פירותיה על מנת לטפח בבוגדנות אינטלקטואלית מהפכת נגד, המהפכה האינטלקטואלית האנטי-תעשייתית.
עליית הקפיטליזם והמהפכה התעשייתית הינם האירוע הגדול ביותר של המאות האחרונות, אירוע אותו החמיצו האינטלקטואלים הספונים במגדלי השן. הייתה זאת מהפכה חברתית ששינתה באופן קיצוני לטובה את חיי האדם. תיעוש ושווקים חופשיים יצרו עושר שבעבר לא ניתן היה להעלותו אף בדמיון, ממנו נהנים לא רק מנהיגי התעשייה אלא גם האדם הפשוט, המסוגל להרשות לעצמו מותרות בתים גדולים, מכוניות, טיסות במטוסים, פנצילין ותרופות אחרות.

כל אלו ועוד רבים מן ההישגים האחרים זמינים בקנה מידה שלא היה נתפש במאות הקודמות. הקפיטליזם אפשר לאדם גם מידה כזאת של עצמאות ואפשרויות בלתי מוגבלות ששחררו לגמרי את האדם מהעריצות המחניקה של האריסטוקרטיה והמערכות הפיאודליות שהיו נחלת העבר.

לא ניתן לחמוק מן התשובה לשאלה שמעמיד מולנו "יום כדור הארץ", גם אם ינסו התנועות הירוקות להוריד את האדם למדרגת בהמת עבודה, גם אם תדווש בכל כוחותיך בכיכר ותפעיל מנוע המוזן בשמן פלאפל ממוחזר, לא תוכל לחמוק מטבע הקיום האנושי התלוי ומתפתח על ידי ניצול הסביבה.

ראוי לכל אדם המוקיר את חייו וחפץ בהם להגיב בתשובה הראויה ל"יום כדור הארץ" – ביום שיחגוג את הישגי האדם והציביליזציה המודרנית. גישה הומניסטית אמיתית מזהה כי מה שראוי לחגוג בשם ולמען הקיום האנושי הוא "יום ניצול כדור הארץ" ו"יום הישגי התעשייה".

 

***

המאמר הינו גירסה מעודכנת למאמרי שפורסם בשנה שעברה לרגל יום כדור הארץ, הנכם מוזמנים לגלוש למדור דעות בגלובס ולהביע עמדתכם.

 

הוספת תגובה