אודות תוצאות הבריקסיט (בריטנתקות )

בועז ארד | 25 ביוני 2016

brexit-xlarge trans8juO8C Vdx2cT20LARTibuwhgrqohJ2qoOqdjJn0-W0תוצאות המשאל העבירו גלי הלם וחששות מפני הבאות. עבור בריטניה והאיחוד האירופאי יש אפשרויות חיוביות לצד הסכנות.  מה ממליץ אחד הבנקים המרכזיים בעולם ללקוחותיו? ומה האפשרויות העתידיות לעיצוב היחסים בין בריטניה לאיחוד? להלן סיכום קצר של 10 נקודות למחשבה.

בסוף השבוע האחרון עוברים גלי ההלם של תוצאות משאל העם הבריטי להתנתק מהגוש האירופאי. מדובר בשינוי מגמה משמעותי בתנועת האיחוד האירופאי המשותף לקראת גיבוש המבטיח עתיד טוב יותר ואולי גם היפוך מגמה. אין זה מקרי שהמהלך מעורר דאגה רבה והשלכות כבדות משקל. לפניכם מאמר מורחב לפוסט שכתבתי בפייסבוק הכולל גם ביקורת על התקשורת והערכות כלכליות לטווח קצר ובינוני.

1. משאל העם המכריע נלקח ברצינות רבה על ידי כל הצדדים שקמו מהכורסאות והצביעו – מעל 70%  של השתתפות – זאת הצבעה משמעותית יותר מהמעורבות שהפגינו אזרחי ישראל . אפשר היה לחשוב שחלק מהפרשנים אצלנו יהללו את "חגיגת הדמוקרטיה" אך מה שקיבלנו היה שונה בתכלית. הגדילה לעשות אחת הפרשניות בטלוויזיה הישראלית שהתלוננה על כך שהממשל הבריטי העז לעשות מעשה "מטומטם" כמו לאפשר משאל עם.2. ההתפלגות של ההצבעות מאוד בולטת גאוגרפית אך גם, וזה פחות בולט, גילאית. המבוגרים יותר נוטים להתנתק בעוד הצעירים יותר רוצים להישאר.  דרך אחת להסביר זאת היא שהחינוך הפרוגרסיבי השפיע יותר על הצעירים שאינם מכירים אפשרויות אחרות ושהמבוגרים עמידים יותר מפני תיאורי מציאות אלטרנטיבית מפחידים – הם היו שם ומעריכים את המסורת והתרבות הבריטית העצמאית. האחרת היא שהמבוגרים נותרו מאחור, וזאת רק שאלה של זמן ואולי עוד מספר שנים נקבל סוג חדש של איחוד שיתפוס כאשר מספר המצדדים בו יהפוך לרוב וזה יכול להיות בקרוב מאוד.   

NREXIT BY AGE

טבלת התפלגות ההצבעה לפי גיל 

3. טועים ומטעים – הפרשנים והסוקרים ציירו לנו תמונה שהייתה שונה ממה שראו רוב אזרחי בריטניה. רבים מאנשי התקשורת נטלו לעצמם, את התפקיד של עיצוב המציאות ומעדיפים אותו על פני העבודה העיתונאית האפורה של ייצוג המציאות. כמו שהסביר על עצמו רולניק בפתיח לסדרה "מגש הכסף" –  "אני עיתונאי, אני רוצה לשנות את העולם". ד"ר ירון ברוק שביקר בבריטניה בסוף מאי העריך כי ידם של תומכי ההתנתקות תגבר וניתח את המצב באופן ראלי לפני שבועיים בתכנית הרדיו השבועית שלו. תוכלו להאזין החל מתזמון 1:06:10 באתר הפודקסט של התכנית.

4. אפקט הבועה ניכר גם בפרשנות: התקשורת מרוכזת בערים הגדולות המושכות את הכוחות "המתקדמים" יכול להיות כי העיתונאים שיקפו את "הבועה הלונדונית" כפי שבישראל הם נוטים לשקף את "הבועה התל אביבית" בישראל.

BREXIT MAP
במפה בגווני כחול תמיכה בהישארות, באדום תמיכה בהתנתקות – בבועה הימנית "הבועה הלונדונית". מקור: vis4.net

5. ססמאות "הימין הקיצוני" נזרקות לכל עבר. ד"ר רפי מן, שהינו מוותיקי העיתונאות בישראל כותב: "מדכא, מייאש, מטריד. רוב זעום של קיצונים בבריטניה מחזק את רוח ההתבדלות, הלאומיות, החשדנות, אחרי חצי מאה של תהליכים אופטימיים של איחוד ושיתוף פעולה. אלביון הבוגדנית." העובדה שד"ר מן רואה לנכון לקרוא לרוב מכריע של אזרחי בריטניה באוקסימורון "רוב זעום של קיצונים" מלמד עד כמה כושל השימוש בתיאור "קיצוני" ביחס לאותו רוב והוא בעיקר מלמד עד כמה המיעוט עליו נמנה ד"ר מן הפך לקיצוני ביחס לרוב. יש חשיבות רבה בזיהוי גורמים הפועלים נגד עקרונות החירות ואומדן נכון של משקלם – הניסיון להכניס את רוב אזרחי בריטניה לתיוג כזה אולי יתרום לחלום ה"דיקטטורה הנאורה" אך עלול להשיג לאחור את קידום החירות והעצמאות ולהעצים את הזרמים השליליים הקיימים בין תומכי ההתנתקות.

6. הסיפור התקשורתי – התקשורת נוטה לקחת "צד" ולהכריז על "תמונת מציאות" – כשהתקרב החורף הערבי שהביא עמו התפרקות מדינות ורצח סיטונאי הכותרות הכריזו על "אביב". לעיתים קרובות אנו רואים שימוש יתר בכוחה של התקשורת על מנת לנסות לעצב מציאות – במיוחד אצל אלו שחושבים שהם יכולים "להנדס" התנהגות אנושית. כך פועלים פוליטיקאים פרוגרסיביים הדוחים את העיקרון שטבע פרנסיס בייקון: "כדי לשלוט בטבע יש לציית לו" ומעדיפים על פניו את הנוסחה "בכדי לשלוט (באנשים) יש לשקר בייחס לטבע". 

7. חיובי או שלילי? כיצד לשפוט האם ההחלטה חיובית או שלילית? כמו בכל שאלה פוליטית הסוגיה היא האם ההחלטה תסמן תנועה להגדלת חירות ושגשוג או להקטנתן. התשובה מורכבת ולא חד משמעית. מצד אחד, בריטניה הינה בעלת מסורת והיסטוריה עשירה של הישגי חירות החל מהמגנא כרטא. (1215) והמשך בהיות סקוטלנד ובריטניה כר הצמיחה של המהפכה התעשייתית. מסורת זאת יכולה לשרת את אזרחי בריטניה בהפגנת לאומיות וגאווה בריאה של המשך באותה מסורת – הסיכויים שזה יקרה בבריטניה עצמאית ואוטונומית עולים במידה רבה על כך שערכים אלו יצמחו מתוך המסדרונות הבירוקרטיים בבריסל. בריטניה יכולה לגבש הסכמי סחר, להוריד מכסים, להפחית רגולציות ולהאיץ את הצמיחה הבריטית ואת השגשוג.

האם מצד שני יתגברו רוחות של גזענות, לאומנות ודעות קדומות ויורמו חומות סחר כמו שמשדרת התגובה של הנפילה בבורסות ובערך המטבע הבריטי? השאלה עדיין פתוחה. ידידי ז.ה. המנהל את עסקיו באירופה מודאג והוא כותב: "הבקרסיט הוא מהמורה גבוהה בדרך לחזון השוק החופשי הליברלי. השוק האירופאי המשותף נתן, בפעם הראשונה אפשרות של תנועה חופשית של סחורות, כסף ובני אדם בין שווקים שונים כדי לאפשר לכוחות שוק מאזנים לפעול ללא הפרעות לאומיות מלאכותיות. חזון השוק המשוכלל, המופיע במודלים של כלכלת השוק, בוודאי ספג מהלומה. הגלובליזציה ספגה מהלומה. לדעתי, שוב הלכנו אחורה בחזון הליברלי-קפיטליסטי.  בנוסף, תהיה עתה בעיה של מיליוני אירופאים העובדים בבריטניה ומיליוני בריטים העובדים באירופה. לדעתי, יתכן שיהיו לה השפעות כלכליות (בוודאי חברתיות) שקשה לחזות. אנשי עסקים ממוצעים שונאים הגברה של אי הוודאות בשווקים, זה רע לעסקים".

8. אלביון הבוגדנית  – את השימוש במונח "אלביון הבוגדנית" לא המציא רפי מן, השתמשו בו הגרמנים במלחמת העולם הראשונה על מנת לגייס כוחות נגד בריטניה, ולפניהם השתמשו בו הצרפתים שתקפו את עצמאותה של בריטניה. כנראה שמה שנראה בוגדני מצד אחד אינו כזה מהצד השני. אפשרות נוספת היא שמה שהוא טוב לבריטניה שהיא גורם עם משקל סגולי כלכלי וערכי משמעותי שעזר לשמור על האיחוד האירופאי בכיוונים נכונים הוא רע מאוד למדינות כמו צרפת שאיבדו את המצפן… יכול להיות, אך למרות ההרגלים שהתקבעו במלחמות העולם לא הייתי דוגל במדיניות של הענשת הבריטים בכדי לעזור להציל את הצרפתים מעצמם.

9. פתיחת צמצם בינלאומית. מנקודת מבט בינלאומית ואירופאית המשאל מסמן נקודת שבר קשה. תוצאותיו אולי טובות לבריטים והם בבחינת התפטרות מהמשקל העודף של הרגולציות וההתערבות של הטכנוקרטים האירופאים ברגולציות ותקנות מכבידות אך הם משדרות משהו אחר לגמרי למשטרים הטוטליטרים והאוטוריטרים של העולם. פוטין המגביר את ההתערבות האגרסיבית של רוסיה בעולם רואה כיצד אחד המחסומים שעומדים בפניו נחלש. בטורקיה המשטר ההופך ליותר איסלמיסטי  ובעוד שהכוחות האיסלמיסטים הקיצוניים בטורקיה ובמזרח התיכון מתחזקים הולכים ונחלשים הכוחות המייצגים את החופש והקדמה האירופאים. זה כיוון מסוכן בראייה גלובלית במיוחד על רקע החולשה האמריקאית בקריאת המפה של הכוחות הפועלים בזירה העולמית.

10. התחזיות הכלכליות: במסמך שהפיץ אחד הבנקים הגדולים בעולם ללקוחות אירופאים (ותורגם עבורנו באדיבות ז.ה.) נכתב כי לטווח הקצר אירופה נכנסת לתקופת אי וודאות עסקית, בטווח הארוך ניתן לצפות להאטה בצמיחת המשק הבריטי (נמדד כתוצר הלאומי הגולמי). מבחינה פוליטית יש לצפות לעליה במצבים פוליטיים אנטי EU באירופה כמו גם להופעת דרישות בארצות נוספות לעזיבת האיחוד. מצפים לתגובת התנערות מסיכונים שתמשיך להוריד את מדדי ניירות הערך ובמיוחד את אלה של הניירות גבוהי הסיכון. להערכת הבנק אין לברקסיט אופי של מפולת שלגים (כמו למשל נפילת לימן ברדרס). לא צריכה להיות לו השפעה על הכלכלה הגלובאלית. במקרה של תנודות חזקות מדי, רואים בבנק הסתברות גבוהה להתערבות מתואמת של הבנקים הלאומיים במערכת הפיננסית.

כלכלני הבנק סבורים, כי, בגלל העלייה בחוסר הוודאות, לטווח הקצר, רצוי להגביל את החשיפה לשוק המניות. טקטית, המלצתנו הכללית לגבי שוק זה משתנה עתה ל"ניטראלי". איננו מוציאים מכלל אפשרות שנתייחס לתגובות יתר של השווקים כהזדמנות השקעתית……… בשלב הבינוני והארוך לא מן הנמנע שבריטניה תנהל משא ומתן על מודל הסחר שלה עם הגוש האירופאי ותבחר באחד המודלים המשרתים את מדינות סקנדינביה, או שוויץ. במסמך ראשון בסדרה שהופץ על ידי LSE  – לונדון סקול אוף אקונומיק מתוארות האפשרויות העומדות בפני בריטניה – מה שברור הוא שבריטניה לא תתרחק גאוגרפית מהשוק האירופאי ויחסי המסחר ימשכו. המבחן יהיה ביכולת של כל הצדדים לשמר את היתרונות של השוק האירופאי המשותף ולצמצם את החסרונות על מנת להפכו לאטרקטיבי יותר.

כמו שאמר צ'רצ'יל בעקבות הניצחון באל עלמין, "זאת לא התחלת הסוף, זה רק הסוף של ההתחלה". מאחל לאזרחי בריטניה ולעולם כי יצליחו לנווט את הספינה אל חוף מבטחים של חירות ושגשוג. 

 

הוספת תגובה