חפים מפשע במלחמה? דר' אונקר גאתה

המאמר פורסם במקור בשנת 2002 לקראת מלחמת עירק השנייה. העקרונות עדיין אקטואליים. המאמר פוסם באסופת מאמרים " Failing To Confront Islamic Terrorism: What Went Wrong After 9/11" הזמינה דרך אמזון.

אם הנשיא בוש מתכוון להכריז בחגיגיות על יציאה למלחמת הגנה עצמית נגד עירק, אסור לו לקשור את ידי אומתנו – כמו שהוא עשה באפגניסטן – באזיקי השקפת עולמו הדתית והזוּלָתָנִית. כנשיא, אין לו זכות לדאוג לנפגעים אזרחיים בשטח האויב. כנשיא, המחויבות, אשר הוא לקח על עצמו, היא להשיג ניצחון אמריקאי תוך שמירה על חיי כל אחד ואחד מן הפרטים האמיצים אשר התנדבו להגן על ארה"ב.
הממשלה של אומה חופשית היא בפשטות באת-כוח של אזרחיה לצורכי הגנה עצמית, ומשימתה היסודית האחת והיחידה היא: להגן על זכויות הפרט ועל עצם החיים של אזרחיה באמצעות שימוש בכוח לשם הגנה עצמית זו. היבט אחד של מחויבות זו היא מימוש זכותו של כל אזרח ואזרח להגנה עצמית; ממשלתנו עומדת במחויבות הזו בין היתר באמצעות חיסול של מדינות טרור אשר מאיימות של אזרחי ארה"ב.
אולם, אם ממשלתנו רואה במוות של אזרחים במדינות טרור עלות שיש לשקול כנגד מותם של חיילנו (או של אזרחינו), או כעלות אשר חייבת להישקל כנגד השגת ניצחון על האויב, הרי שממשלתנו מועלת בתפקודה הבסיסי ביותר. היא הופכת מבאת כוח לצורך הגנתנו העצמית לבאת כוח לצורך הגנת אזרחי האויב.
מוסרית, ממשלת ארה"ב חייבת להרוס את התוקפים אותנו בכל האמצעים ההכרחיים לשם כך ולמזער עד כמה שרק אפשר את אבדות ארה"ב בעשותה זאת.
כדי להשיג ניצחון במלחמה, אומה חופשית חייבת להרוס את התוקפן במידה שמספיקה כדי לשבור את רוחו עד כלות יכולתו להמשיך את מתקפותיו (ואז לפרק את מכונת המלחמה שלו, ובמידת הצורך – להחליף את ממשלתו.) בלוחמה מודרנית מטרה זו כמעט תמיד מצריכה "נזק משני," ז"א, הריגת אזרחים.
למעשה, ניצחון הצד שלנו במחיר מזערי של חיי אדם לפעמים דורש שאומה חופשית תכוון את נשקה כלפי אזרחי האומה התוקפנית במתכוון כדי להטיל מום בתפוקה הכלכלית של אותה מדינה או כדי לשבור את רוח הלחימה שלה. כך נהגה ארה"ב במלה"ע השנייה שעה שהיא הפילה פצצות תבערה על דרזדן ועל המבורג ופצצות גרעין על הירושימה ונגסקי. הַפְצָצוֹת אלו היו מעשים מוסריים. הריסת הירושימה ונגסקי, למשל, זרזה את כניעת יפן ובאופן זה השיגה ניצחון ללא אבדות נוספות לארה"ב. בהקשר זה, הקרבת חייהם של מאות אלפי חיילי ארה"ב במתקפה קרקעית על יפן הייתה מהווה פשע מוסרי מפלצתי.
אך האין זה פשע מפלצתי הרבה יותר, יתנגד פלוני, להרוג את כל אותם אזרחים חפים מפשע?
לא. העקרון המוסרי הוא: האחריות על כל האבדות בנפש במלחמה מונחת על כתפי התוקפן שהתחיל אותה, ולא על כתפי מי שמגינים על עצמם. (בדומה לכך, אם אתה יורה על רוצח שכיר שעומד להרוג אותך במסגרת הגנה עצמית, ועקב כך גם פוגע בעובר-אורח חף מפשע אשר בו הרוצח השכיר משתמש כמגן אנושי, האחריות המוסרית בשל מות עובר האורח רובצת על הרוצח השכיר ולא עליך.)
יתר על כן, ההתנגדות הנ"ל כוללת הנחה שגויה: בין אם מדובר בגרמניה של היטלר או ביפן של הירוהיטו או באפגניסטן של הטאליבן, או בעירק של חוסיין – אין זה נכון שכל אזרח בארץ האויב הוא חף מפשע.
אזרחים רבים במזה"ת, למשל, שונאים אותנו ותומכים באופן פעיל, חומרי ו\או מורלי, באותם אנשים אשר זוממים את מותנו. האם זה אפשרי ברצינות לחשוב, למשל, שאותם פרטים במזה"ת אשר רקדו ברחובות באחד-עשר בספטמבר הם חפים מפשע?
אזרחים אחרים במדינות האויב הם אנשי עדר סבילים. עבודתם ותפוקתם הכלכלית, על אף היותה זעומה, תומכת בממשלות טרוריסטיות ולפיכך הם חלקית אחראים על שימור כוחם של אויבינו. גם הם אינם חפים מפשע – ומותם הוא אולי מחיר בלתי-נמנע של הגנה עצמית אמריקאית (זכרו, כמו כן, שהאזרחים של היום הם החיילים של מחר.)
אך מה לגבי חפים מפשע באמת ובתמים?
האזרחים בארצות אויב אשר בפועל מתנגדים לממשלותיהם הרודניות והטרוריסטיות הם, על פי רוב, הקורבנות התמימים הראשונים של אותן ממשלות עצמן. כל הפרטים האלו שהצליחו לשרוד את הרדיפה ולהתחמק ממאסר צריכים לנסות לברוח מארצם או להילחם לצידנו (כמו שעשו אחדים באפגניסטן.)
והחפים מפשע באמת ובתמים אשר חיים במדינות יוזמות תוקפנות כוחנית כנגד לאומים אחרים יכירו בזכות המוסרית של אומה חופשית להפציץ את ארצם שלהם ולהרוס את ממשלתם – אפילו אם הדבר כרוך בסכנת חיים עבורם. שום אזרח חף מפשע באמת ובתמים בגרמניה הנאצית, למשל, לא יטיל ספק במוסריות של מחיקת גרמניה, אפילו אם הוא היה יודע שהוא אולי ייהרג בהפצצה. שום פרט חפף מפשע באמת ובתמים אינו מעוניין להיעשות כלי או מגן אנושי של ממשלתו הרצחנית, אלא הוא חפץ לראות בנפילת ממשלתו.
אין זה צריך להפתיע איש, לפיכך, שמכון מחקר אירופאי דיווח בשנה שעברה ש-"מספר גדול של אותם עירקים אשר רואיינו הביעו תוך גילוי לב מפתיע את הדעה שאם [החלפת המשטר] מצריכה התקפה בהובלת ארה"ב, הם ייתמכו בה."
ממשלת ארה"ב הכירה באמת הזו במהלך האחד-עשר בספטמבר כאשר, על מנת להגן אזרחים אשר הגנה עליהם הייתה אפשרית, היא הורתה על הפלת מטוסים חטופים נוספים שיהוו טילים־בכוח, אע"פ שפרוש הדבר הוא הריגה לא רק של טרוריסטים אלא גם של אמריקאים חפים מפשע שהיו מוחזקים כבני ערובה על אותם מטוסים.
עתה, הממשלה חייבת להכיר בכך שאותו העקרון עצמו חל גם על אותם אזרחים בעירק ובכל שאר חלקי המזה"ת.
מלחמה היא דבר נורא אך לעתים הכרחי. כדי לנצח את המלחמה בטרור, אנו חייבים למנוע מדאגה מוטעית ל-"חפים מפשע" להרתיע אותנו. כאומה חופשית, יש לנו זכות מוסרית להגן על עצמנו, אפילו אם זה דורש המוני נפגעים אזרחיים בארצות טרוריסטיות.