בחודש שעבר פורסם בישראל תרגום חדש לספרה הקלאסי של איין ראנד "אנו החיים". ראנד חשבה לכתוב סיפור מדע בדיוני שהתרחש בחלל, אך לבסוף כתבה על זמן ומקום שהכירה באופן העוצמתי והאינטימי ביותר. המאמר לכבוד ההוצאה המחודשת מאת ד"ר שושנה מילגרם פורסם לראשונה במגזין אפוק ב-10 במרץ 2022. המאמר מתפרסם באנכי ופתוח לציבור לרגל חגיגת יום השנה ה-86 לפרסומו הראשון של הספר שראה אור ב-7 באפריל 1936.

אנו החיים בהוצאה חדשה

מאת ד"ר שושנה מילגרם

"אנו החיים" הוא הרומן הראשון שחיברה הסופרת והפילוסופית איין ראנד (1982-1905). הוא פורסם בשנת 1936, עשר שנים לאחר שהיגרה בגיל 21 מרוסיה לארה"ב. ראנד, או בשם ילדותה, אליסה זינובייבנה רוזנבאום, נולדה בשנת 1905 בסנט פטרבורג, וחוותה כמתבגרת את המהפכה הקומוניסטית, על השלכותיה הקשות בגוף ובנפש. היא הבינה שרוסיה הסובייטית היא המקום הרע ביותר עבורה, במיוחד כסופרת לעתיד. הגיבורים שהיא רצתה לתאר והסיפורים שרצתה לספר, לא הותרו אז לפרסום. היא ידעה שהצגת רעיונותיה, באופן אמיתי ומלא, עלולה להביא למותה.

היא החלה לחשוב על ארה"ב כמקום אידאלי לחיות בו, כשהייתה סטודנטית במכון הממלכתי לקולנוע. היא ביקרה בבתי הקולנוע לעיתים קרובות, שם אהבה לצפות בסרטים אמריקניים שהיו רחוקים כה מעולמה: הם הקרינו זוהר, גבורה, אלגנטיות ואופטימיות שופעת. למעשה, הקולנוע הוא שפתח בפניה את האפשרות להימלט מרוסיה.

היא קיבלה אישור לנסוע ללמוד קולנוע בארה"ב – בקשה שהייתה סבירה מאוד ברוסיה בתקופת לנין. לנין עצמו אמר כי הקולנוע הוא האמנות החשובה ביותר מבין כל האמנויות וכולם הכירו במומחיות של יוצרי הסרטים האמריקניים. במסיבת הפרידה שלה, אמר לה אחד האורחים: "אם ישאלו בארה"ב, ספרי להם שרוסיה היא קבר ענק, ושכולנו גוססים לאט". היא הבטיחה לעשות זאת. כשהרכבת עזבה את התחנה, אביה, שבדרך כלל היה אדם שקט ומופנם, צעק לעברה שתראה לעולם מי היא. ואכן היא אכן עשתה זאת.

היא כתבה תסריטים, סיפורים ומחזות ותכננה לכתוב גם רומן. בתחילה לא חשבה לכתוב על רוסיה. היא התלבטה בין כמה סיפורים שכולם מבוססים על העימות בין אינדיבידואליזם לבין קולקטיביזם. אחד מהם, "הרחוב הקטן", התרחש בקליפורניה ונושאו היה העימות בין הכיעור הרוחני של ההמונים לבין ההוד הרוחני של אדם העומד לבד על דעתו. היא חשבה גם על סיפור מדע בדיוני, המתרחש בספינת חלל שאבדה בחלל, שבו הנבלים הקומוניסטים מפצירים בגיבור הסיפור, המדען, להשתלט על הספינה לאחר שמעשיהם העמידו אותה בסכנה.

בסופו של דבר, היא אכן כתבה על אינדיבידואליזם לעומת קולקטיביזם, אך לא בארה"ב או בחלל, אלא בזמן ובמקום שהכירה באופן העוצמתי והקרוב ביותר.

"אנו החיים" שיצא החודש במהדורה מחודשת, הוא סיפור על שלושה סטודנטים בשנות ה-20 של המאה ה-20 ברוסיה הסובייטית, שחייהם ומותם ממחישים את העימות בין האינדיבידואל לבין הקולקטיב. קירה ארגונובה, סטודנטית להנדסה, עצמאית ונועזת, הופכת לפילגשו של אנדריי טגאנוב, סוכן המשטרה החשאית המסור לקומוניזם ללא סייג מבלי להבין את מהותו. היא עושה זאת כדי להשיג כסף להציל את חייו של אהובה, ליאו קובלנסקי, אדם חסר פשרות ואנטי-קומוניסט, אך ממורמר, הזקוק נואשות לטיפול נגד שחפת. אנדריי מגיע להבנת הערך של חיי אדם באמצעות אהבתו לקירה – תהליך שבשיאו הוא מגלה את המניע לרומן שלה עִמו. קירה, גיבורת העלילה, מתחילה את הרומן ומסיימת אותו עם תשוקה חסרת פשרות ביחס לאפשרויות הגלומות בחיים.

בספר קיימה איין ראנד את הבטחתה לספר לעולם כי רוסיה היא קבר ענק שבו אנשים גוססים. אבל הייתה לה מטרה גדולה אף יותר. הסיפור הזה, היא אמרה, "אינו סיפור על רוסיה הסובייטית ב-1925" – הרוע שהסיפור מוקיע הוא הרוע של רודנות בכל מקום ובכל זמן. נוסף לכך, היא הציגה את מאפייני התכונות המקנות לבני האדם את היכולת להילחם עבור החיים, עבור ה"ערך העליון" של החיים עצמם – על חיים שבהם הישגים ואושר הם אפשריים.

איין ראנד כתבה בהמשך שני רומנים באורך מלא שהיו לרבי מכר: "כמעיין המתגבר" (1943), ו"מרד הנפילים" (1957). אלה הרומנים שלשם כתיבתם היא הגיעה לארה"ב, רומנים שהם מימוש שאיפתה להאיר ולחגוג את האידאל האנושי. מאוחר יותר, בשנת 1959, היא ערכה מחדש והוציאה לאור מהדורה חדשה של "אנו החיים"; התרגום העברי הנוכחי החדש אותו תרגמה שרון פרמינגר, מבוסס על טקסט המקור כפי שערכה אותו איין ראנד בשנת 1959. הסיפור עצמו, נותר ללא שינוי, חגיגה של "קדושת החיים". הספר "אנו החיים" הוא אם כן הרומן הראשון של איין ראנד וגם האחרון שיצא לאור בחייה.

איין ראנד, "אנו החיים", מאנגלית: שרון פרמינגר, עריכת תרגום: אירית מילר, מארס 2022, הספר זמין לרכישה בחנות אנכי כאן – או בחנויות הספרים בכל הארץ ובאתר אמזון.

 

ד"ר שושנה מילגרם היא פרופ' במחלקה לאנגלית באוניברסיטת וירג'ינה טק שבארה"ב, חוקרת ספרות אמריקנית, בריטית, צרפתית ורוסית של המאה ה-19 והמאה ה-20.

 

הוספת תגובה