האישה שפרצה דרך וגם מחשבה מאובנת
מתוך דף "היסטוריה גדולה בקטנה" | 4 באוגוסט 2016
מרי אנינג, שנולדה בשנת 1799, נהגה לצאת בילדותה עם אביה לחוף דורסט, ליד ביתה שבאנגליה. לטיולים המשותפים הייתה מטרה ברורה: ציד מאובנים. חוף הים שבדורסט היה מלא במאובנים בני מאות מיליוני שנים, ואביה ריצ׳רד היה אספן מאובנים חובב. התחביב לא נגמר בחוף הים. כשחזרו השניים הביתה עם השלל, היו יושבים יחדיו ומציירים, מתארים בכתב ומקטלגים את הכל. הם לא היו היחידים – איסוף מאובנים היה תחביב פופולרי באותה תקופה. בתחילה הם נאספו בשל המראות המשונים שלהם, ורוכלים עניים היו אוספים ומוכרים אותםכתרופות למגוון מחלות משונות. אבל אז, בעקבות מחקרים מדעיים שהחלו במאה ה-18, החלו להתייחס אליהם כאל ממצאים מדעיים שראויים למיון וניתוח.
כל זה לא נגע למרי באותה תקופה. כילדה, ועוד אחת ממשפחה ענייה, לא היה לה סיכוי רב לקבל השכלה רשמית. היא למדה לכתוב ולקרוא, וכמובן לשרטט את המאובנים שאספה, ובמהלך העבודה צברה ידע לא מבוטל על מאובנים ושיטת המחקר שלהם, אבל לא היה לה סיכוי להפוך את העניין ליותר מתחביב. בשביל ילדה קטנה, כמובן, כל זה לא שינה הרבה.
אבל אז, כשהייתה בת אחת-עשרה, אביה מת. היא נשארה לבד עם אמה ואחיה הצעיר, וללא מקור פרנסה, הם נידונו לחיים של עוני. כמו ילדים רבים אחרים, גם מרי נאלצה לעזור לפרנסת המשפחה, וכעת כישוריה הלא רשמיים בתחום איסוף המאובנים הפכו לכלי יקר ערך. היא ידעה שלמאובנים שמצאה על חוף יש ביקוש רב בקרב אספנים, מדענים ואוצרים. היא החלה לאסוף את שרטוטיה ולשלוח אותם לקונים אפשריים ברחבי אנגליה, וכך פתחה את עסק מסחר המאובנים מהגדולים בעולם.
העסק של אנינג פרח במהירות, ושמה כסוחרת מאובנים נפוץ בקרב המדענים והאספנים של אנגליה. היא הצליחה למכור מאובנים בכסף רב, ואף זכתה בקצבה שנתית צנועה על שום תרומותיה למדע. ובכל זאת היא מעולם לא זכתה להכרה מלאה כאשת מדע, וגם לא זכתה בביטחון כלכלי מלא. היא בכל זאת הייתה אישה ללא השכלה רשמית, והעולם המדעי היה עולם של גברים בני המעמד העליון. ובנוסף, השקעות כושלות וחולי מנעו ממנה להתקדם מעבר למעמדה הנמוך.
ובכל זאת אנינג זכתה בהכרה מסוימת כבר בחייה. בהלווייתה נכח נשיא האגודה הגיאולוגית, שספד לה כפי שנהוג היה לספוד לחברי האגודה, שלא קיבלה אז נשים. דמותה הייחודית הפכה למקור השראה לסופרים בני התקופה, הויא החלה להיזכר במאמרי עיתון, בספרים ובשירים. רק בשנת 2010 היא זכתה להכרה רשמית, כשנכללה ברשימת הנשים המשפיעות ביותר על המדע של החברה המלכותית של לונדון לשיפור הידע במדעי הטבע.
תוספת: בדברי ימי הפלאונתלוגיה נרשמה מרי אינג כבעלת הגילוי הראשון של מאובני איכטיוזאורים ( דינוזאורים ימיים גדולים). הממצא החשוב ביותר שלה מנקודת היה גילוי של פלסיוזאורים (בתמונה מעל איור של שלד כמעט מושלם של פלסיוזאור שפורסם על ידי האגודה הגאולוגית) זוחלים שהתקיימו החל מתקופת היורה ועד הקרטיקון. לקריאה נוספת בויקיפדיה באנגלית. ספרי קריאה שפורסמו בעקבות סיפור חייה "יצורים מופלאים" של טרייסי שבלייה.
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.