הפוסט פורסם במקור בדף "לו הייתי שר אוצר" אותו מנהל רועי שוורץ תיכון, כלכלן והמייסד של נוע תנוע – תחבורה בשבת, ארגון ללא מטרת רווח הנותן מענה לצורך בתחבורה ציבורית בשבת.

המתנגדים לאסדת הגז מעוניינים לעצור את בנייתה במרחק 9 קילומטר מהחוף. זאת אחרי שהצליחו בעבר להעביר את הטיפול בגז מהחוף לאסדה. כעת הם מעוניינים שהעבודה תיפסק ובמקום אסדה ישתמשו במעין אונייה לטיפול בגז שתמוקם במרחק של 120 קילומטר מהחוף.

בניית האסדה במרחק תשעה קילומטר מהחוף היא לא גחמה, אלא תהליך ארוך שכלל עשרות אם לא מאות אלפי שעות תכנון אלפי עמודים, בדיקות שנעשו על ידי ועדות תכנון שכוללות נציגי ארגוני סביבה, משרדי ממשלה, החברות המפעילות את האסדה וחברות הנדסה ותכנון חיצוניות. בכל שלב בתהליך – ניתנה לציבור במה להצגת התנגדויות.

רוצים להבין עד כמה הבדיקות מקיפות? נעשתה בדיקה של ההשפעה של הרעש שיווצר כתוצאה מהגז בצינור התת מימי על החיים בסביבה הימית. בשני הפוסטים הקודמים שלי (מומלץ להתחיל לקרוא מהפוסט השני – כאן) בנושא הסברתי למה אני סבור שהאסדה על אף שכמובן טומנת בחובה סיכונים מסוימים – היא בטוחה במידה הנדרשת.

מצד אחד – הראתי שהאסדה בטוחה, מצד שני שומרי הבית (הארגון המרכזי המתנגד לאסדה) נוקטים בשיטה של "הצפה במידע" הם מעלים טענות, ועד שמפריכים אותן, הם עוברים לטענות חדשות. עד כה, הפרכנו את אלו שעלו אבל טענות חדשות כנראה וימשיכו לצוץ. הם רוצים ליצור מצג, לפיו לא רק נובל אנרג'י לא אמינה, אלא גם משרדי התכנון הממשלתיים, חלק גדול מארגוני הסביבה, הבדיקות שנעשו והמומחים שהעידו, כולם לא אמינים. לפחות את בג"צ שדחה את עתירותיהם הם עדיין לא השמיצו.

על אף שרוב הטענות לא שוות התייחסות (כי אינן מכילות תוחלת נזק והסתברות לנזק – מה שבאמת צריך מטענה רלוונטית) – הרבה מטענות שומרי הבית חוזרות על עצמן ולכן אני רוצה לענות עליהן במרוכז – כדי שתוכלו להבין יותר טוב. להלן רשימת הטענות (לנוחיותכם הטענות מופיעות במרוכז לפני התשובות, על מנת להקל על מציאת טענה ותשובה):
1. "קונדנסט זה מסרטן, רעיל, מכיל ארסן, עפרת ובנזן, יכול להתפוצץ וא\או לזהם מי תהום."
2. "יוזרמו 800 קוב של מי תוצר לים בכל יום המכילים חומרים רעילים ומתכות ולא נבדקה ההשפעה שלהם על מתקני ההתפלה."
3. "זיהום האוויר מאסדת תמר מטורף ובערך שווה לכל שאר המשק וגדול בטירוף מבז"ן. האסדה במרחק של 9 ק"מ מהחוף ובז"ן במרחק של 10 קילומטר מטבעון"
4. "נובל אנרג'י מושחתים"
5. "נובל חברה מסוכנת ולמתקניה הרבה תקלות"
6. "האסדה היא ראשונה מבין 32 אסדות".
7. "למשרד להגנת הסביבה אין ספינה לטיפול במקרה של אסון".
8. "לצד העמותה עומדים ארגוני הסביבה ומומחים רבים".
10. "עדיף לנובל להקים את המתקן רחוק מהחוף".
11. "האסדה לא תספק אנרגיה כמעט לישראל".
12. "העבודות על האסדה פוגעות בצבי ים".
13. "בדיקות שלא בוצעו"
14. טענות שונות על פגיעה במתקני ההתפלה ו\או אקוויפר במקרה של חירום.
15. לא יקימו מתקני ניטור על האסדה.
17. מתכוונים לאחסן בהמשך 100,000 חביות נפט במתקן צף בסמוך לאסדה – מתקן שיכול להתפוצץ.
18. "הצנרת להובלת הקונדנסט צפויה לעבור מתחת לבתי התושבים בחיפה"

1. קונדנסט זה מסרטן, רעיל, מכיל ארסן, עפרת ובנזן, יכול להתפוצץ וא\או לזהם מי תהום – צודקים במאה אחוז, אך מכל בחינה פרקטית בחיי היום יום שלנו – קונדנסט זהה לנפט. אין שום סיבה שנשתה לא את זה ולא את זה. אין בכך סכנות מהותיות יותר מאשר לו היו אומרים נפט. זה ניצול של בורות הציבור.

עם זאת בהיבטי תכנון סיכונים – קונדנסט שונה ומציב קשיים ייחודיים (על טיבם עמדתי בפוסט הקודם) וכמובן שהכל נלקח בחשבון. אך איום הייחוס (האיום החמור ביותר אליו מתכוננים) הלאומי הוא לא הקונדנסט שעובר בצינורות סטטיים בעומק הים – או נמצא על האסדה 9 קילומטר מהחוף (בתרחיש החמור 2,000 מ"ק) אלא ספינות המובילות נפט לארץ המכילות 20-40 אלף קוב בנמל חיפה או 150-250 אלף מטר קוב – 3 קילומטר מהחוף בנמל אשדוד (ומשם מוזרם בצינור).

2. יוזרמו 800 קוב של מי תוצר לים בכל יום המכילים חומרים רעילים ומתכות ולא נבדקה ההשפעה שלהם על מתקני ההתפלה – צודקים במאה אחוז לגבי החלק הראשון. אך כמויות המתכות לא משמעותיות. קיבלתי את הנתונים של אסדת תמר – באופן ראשוני בעיניים של סטודנט לביולוגיה (לא מומחה לתחום) לא ראיתי משהו חריג. ירדתי לעומק העניין והכל עומד בתקן ולמען האמת זה גן עדן ביחס למה שחלק ממתקני הטיפול בשפכים מזרימים לים מדי פעם – לא תשעה קילומטר מהחוף, אלא בחוף עצמו. לגבי מתקני ההתפלה נערכה הבדיקה. וראו טענה נוספת בנושא מתקני ההתפלה.

3. זיהום האוויר מאסדת תמר מטורף ובערך שווה לכל שאר המשק וגדול בטירוף מבז"ן. האסדה במרחק של 9 ק"מ מהחוף ובז"ן במרחק של 10 קילומטר מטבעון – צודקים במאה אחוז – הזיהום גדול, אבל לא ממש מגיע לחוף בגלל הרכבו ותנאי הסביבה. תמר לא נדרשה בעמידה בחוקי הסביבה של מדינת ישראל עם הקמתה עקב היותה מחוץ למים הטריטוריאליים (היא בתוך המים הכלכליים). החומרים המזהמים בה מתחלקים לשתי קטגוריות – אלו שלא מגיעים עד החוף ולכן חסרי השפעה ואלו שמגיעים וריכוזם עומד בתקנים הישראלים ונמוך מספיק כדי לא לגרום לבעיה. באסדת לוויתן המצב שונה – היא תחויב באישור פליטה מהיום הראשון ומערכותיה מתקדמות יותר ופולטות פחות בהתאם. נבדקו מודלים שונים של הזיהום ורובם ככולם הראו שהנתונים מסתדרים. הרחבה לגבי פליטות הבנזן ראו בפוסט הקודם.

4. נובל אנרג'י מושחתים – וואלה, אין לי מושג. מניח שכן. בגלל זה אני לא סומך על נובל, אלא על המועצה הארצית לתכנון ובנייה (שארגוני הסביבה, בעלי מקצוע, ונציגי הרשויות המקומיות יושבים בה) והמשרד להגנת הסביבה שיעשו את העבודה שלהם. ואם זה לא מספיק – קיים מנגנון נוסף שיוודא זאת – בג"צ. למתנגדים לאסדה ניתנו הזדמנויות להתבטא בפני כל אחד מגופים אלו מספר רב של פעמים והם לא הצליחו להראות שנפלו פגמים חמורים בהחלטה, למעשה היו לפחות 15 ימים בהם יכלו המתנגדים לשטוח את טענותיהם, ולשכנע שטיפול מעל פי הבאר (120 קילומטר מהחוף) עדיף. הם לא הצליחו, וכרגע נראה שספינה זו כבר הפליגה. הם כמובן מנסחים עוד בג"צ ברגעים אלו ממש – אך כפי שכבר כתבתי פה בעבר – אין להם אקדח מעשן, אחרת העתירה כבר הייתה מוגשת והיו עוצרים את העבודות.

5. "לנובל יש הרבה מאוד תקלות בקולורדו והיא שיאנית התקלות בקולורדו" – מדובר על נתונים מאוחדים של נפט וגז. וקשה להשוות בין נפט ביבשה לגז בים (ולצורך העניין גם בין גז ביבשה לגז בים), אך מעבר לכך נובל היא שיאנית הפקת הנפט בקולורדו (25%) ותופסת נתח נכבד גם בגז (7%). לא כל כך ברור לי מדוע ספציפית להתייחס לפעילות בקולרדו ולא לכלל הפעילות של נובל? אם כבר היה עדיף להשוות לנתוני תמר שנובל מחזיקה – גז המופק בים, על אסדה, פה בישראל. כן לפעמים יש תקלות – אבל בסה"כ בטוח למדי.

ובאופן כללי אני לא ממש מאמין בטענה שיש "חברה רעה" – יש חברה שהרגולטור לא משגיח עליה מספיק טוב. זה לא שיושבים במשרד בכירי נובל וזוממים להם איך הם ייגרמו לתקלות. זה שהרגולטור התרשל בתפקידו. ותפקידנו למנוע ממנו לעשות זאת.

6. האסדה היא ראשונה מבין 32 אסדות – הנתון על 32 אסדות פשוט לא עומד במבחן המציאות. התכנית שאושרה היא עד 32 אסדות בהתאם לבדיקות שנעשו. אבל כריש ותנין מתוכננות לקום בלב ים ואין כרגע כל צפי למאגרים נוספים שיופקו ואם כן בכלל לא בטוח שיצטרכו אסדה מהסוג הזה, במרחק הזה או שלא יוכלו להשתמש באסדה הקיימת. דומה הדבר לכך שכל אדם פורה יכול לעשות 32 ילדים. כן, זה אפשרי ולא מונעים ממנו. אבל פרקטית 32 ילדים זה הרבה יותר מסוכן לבריאות מ-32 אסדות ואולי אפילו יותר סביר.

7. למשרד להגנת הסביבה אין ציוד וכח אדם לטיפול במקרה של אסון ועובד במשרד אמר שבמקרה כזה עלינו להתפלל שכן המשרד לא קיבל תקציב לכח אדם להתמודדות עם אירוע כזה . בדקתי, האמירה מתייחסת לשאלה ספציפית על אירוע בסדר גודל של האסון במפרץ מקסיקו (שאין שום דבר בלויתן שיכול לגרום לאירוע כזה, אבל הכי קרובות לכך הן ספינות הנפט והאסדה רחוקה מכך מאוד). אני מאמין שהוא עובד מסור המתוסכל מכך שהמשרד לא מקבל תקצוב לכח אדם לספינות שנועדו בעיקר למיכליות הנפט המגיעות למדינה (וראו סעיף 1). ובכלל התנאי הבטיחותי להפעלת האסדה הוא לא הציוד של המשרד להגנת הסביבה (שנועד בעיקר לטיפול בדליפות מהמיכליות) אלא ציוד והיערכות לחירום של השותפות המחזיקה באסדה.

לשם כך – השותפות מחזיקה צוות ספינה וציוד בכוננות מהירה בנמל אשדוד וציוד נוסף בנמל חיפה כמענה ראשוני. כמענה מהיר נוסף (רמת תגובה שנייה) חברת החשמל, נמל אשדוד וקצא"א יעזרו בטיפול בדליפה. במידה ויצטרכו תגבור נוסף – השותפות שוכרת חברות בינלאומיות העוסקות בתחום הטיפול במשברים ימיים והספינות שקיימות כיום למשרד להגנת הסביבה ייכנסו לפעולה. זאת ללא קשר לעובדה שעובדי השותפות מתודרכים ויקיימו תרגילים שוטפים להתמודדות בעת תקלה.

8. לצד העמותה עומדים ארגוני הסביבה ומומחים רבים –
אני חושב שבמקרה זה צריך להפריד בין הארגונים העומדים לצד העמותה למומחים העומדים לצידה.

לגבי הארגונים – הגופים הגדולים והותיקים יותר כמו "רשות הטבע והגנים", "החברה להגנת הטבע" ו"אדם טבע ודין" תומכים בהקמת האסדה 9 קילומטר מהחוף. הם טוענים שבמיקום זה הפיקוח יוכל להיות יותר טוב וכתוצאה מכך יהיה פחות זיהום ושדחייה של הפרוייקט עקב העברת האסדה תגרום ליותר זיהום עקב המשך שימוש בפחם כמקור לחשמל, במקום בגז הטבעי המזהם פחות. לעומתם עומדים ארגונים צעירים יותר כמו "צלול", "גרינפיס" ו"מגמה ירוקה" שמעדיפים להרחיק את האסדה תוך שהם טוענים שהיו בכלל מעדיפים שלא יפותחו שדות הגז כי הפתרון בעיניהם הוא אנרגיה מתחדש. חלקם אף רואים זאת המשך ישיר של "מאבק הגז" שמטרתו (לפחות מבחינתם) היא להשאיר את הגז בים.

אני כמובן באופן אישי גם בעד יותר אנרגיה מתחדשת, אבל מכיוון שזה לא ריאלי להבנתי לעבור מיידית אליה נכון בפרק זמן זה לנצל את הגז ולהפחית בזיהום מהפחם.

לגבי המומחים – אני חוטא כאן מעט, אך עושה כמיטב יכולתי כדי לפשט את הנושא. אין בארץ מומחים בתחום זה, אין בארץ מומחים לניהול סיכונים של קידוחי גז וזה בסדר, אנחנו מדינה קטנה. אבל המומחים שקרובים לכך למיטב הבנתי טוענים שהאסדה לא מסוכנת או שיש בה סיכונים מידתיים ושנכון להקפיד לפקח עליהם במקביל להמשך הקמתה. לצד המתנגדים לאסדה מומחית אחת המתמחה בגיאופיזיקה (בחומרים, אך לא בניתוח סיכונים או בהשפעות החומרים) ועוד אנשים מוכשרים רבים אך רחוקים מלהיות מומחים בתחום זה – למשל אחד מהם הוא רופא והומאופת (טוב, זה לא מפליא שהומאופת פוחד מזיהום שמדולל כל כך עד שהוא בכלל לא קיים אבל משאיר אנרגיה רעה במים 😉 ).

10. עדיף לנובל להקים את המתקן רחוק מהחוף, רוב המאגרים מוקמים כך ונובל רצתה זאת בהתחלה אך חזרה בה באופן פתאומי, חלק אף מגדילים לעשות וממש מנסים לחשב כמה היה לה יותר זול או טוענים שזה היה יותר מהר. באמת שאני לא ממש מבין למה זה רלוונטי. בסופו של דבר נובל החליטה מאיזשהי סיבה בין אם בגלל עלויות, בין אם בגלל מהירות ההקמה בין אם בגלל סיבה בטחונית והבינה שיותר משתלם לה לעשות את זה במיקום הנוכחי. גם אם תביאו את התחשיב הכי טוב – אני באמת לא מבין איך אפשר לא לגחך מולו. התפקיד שלנו זה לוודא שכלל התושבים בטוחים ולא להתעסק בחישוב הרווח וההפסד של הטייקונים המרושעים.

11. האסדה לא תספק אנרגיה כמעט לישראל – האסדה צפויה לספק מעט אנרגיה לישראל אך היא תספק שני דברים חשובים לא פחות – ביטחון אנרגטי ותרומה אדירה לכלכלה. לגבי הביטחון האנרגטי – כיום יש רק צינור גז אחד המספק גז למשק הישראלי ואונייה נוספת המאחסנת גז שיכול לשמש לחמישה ימי אספקה. הצינור הנוסף מלוויתן יאפשר יתירות מבורכת שבזכותה ניתן יהיה להפסיק את הפעלת תחנות הכח הפחמיות ולעבור לגז – זול יותר ומזהם פחות. היתירות הזו חשובה במיוחד למדינה מאוימת. מעבר לכך שאלת האנרגיה של לוויתן לא מאוד רלוונטית. לוויתן מספק לנו מיליארדי דולרים לפנסיות שלנו, תיקי ההשקעות, ולמדינה. כסף שישמש לביטחון, בריאות, רווחה חינוך ומחקר – זה לא פחות חשוב. כל דחייה בפרוייקט היא הפסד אדיר לכיס של כל בן אדם בישראל.

12. העבודות על האסדה פוגעות בצבי ים – שקר. התמונות הם של צבים שנפגעו לפני תחילת העבודות. תגובת המשרד להגנת הסביבה היא שזה מוות עצוב מאוד אבל בכמויות דומות לשנים קודמות בעונות ההטלה.

13. בדיקות שלא בוצעו – שמעתי טענות על שתי בדיקות שלא בוצעו וצריכות להתבצע – תסקיר בריאותי ובדיקה של ההשפעה על מתקני ההתפלה. לעניות דעתי שתי הבדיקות בכלל לא צריכות להתבצע – כי יש תקני שגרה שכבר לקחו זאת בחשבון וכל עוד ולא עוברים אותם – אין צורך בבדיקה מיוחדת. ולמרות שאין בהן צורך – שתי הבדיקות בוצעו. הבדיקה של מתקני ההתפלה – בתסקיר ההשפעה על הסביבה שהוכן במסגרת תכנית המתאר הארצית המפורטת תחת "השפעה על תמ"א 34/ב/2 (התפלה) – אין" ותסקיר בריאותי של פרופסור מיכה ברחנא במסמך שכותרתו "חוות דעת בעניין ההשלכות הבריאותיות האפשריות לבני אדם כתוצאה מפעילות אסדת הפקה (תחנת קבלה ימית) של גז טבעי משדה לוויתן". אני מניח שהם יכולים לטעון שעוד המון בדיקות לא בוצעו. זה נשמע מפחיד ומאיים – ואף אחד ממי שישמע את הטענות לא יפקפק בהן. חבל.

14. שומרי הבית העלו מגוון טענות מפחידות למדי על פגיעה במתקני ההתפלה ומי התהום במקרה של תקלה הגורמת לשפך של קונדנסט. נתחיל מכך שבתווך היבשתי למיטב הבנתי אין הבדל בין דליפה של צינור נפט לשל צינור קונדנסט (מבחינת מי התהום, מבחינות אחרות קונדנסט נדיף יותר) ועל אף בקשות חוזרות ונשנות שלי להסבר אודות ההבדל לא הצלחתי לקבלו (אני מאמין שאין, אך אתקן במידה ואקבל). ונמשיך בכך שלפי הערכות המשרד להגנת הסביבה וגורמי התכנון תוך ימים בודדים (כעשרה) – לא יישאר זכר לקונדנסט בים במקרה של דליפה. יש לציין, שגם לו התחזיות השחורות של שומרי הבית (כשלושה חודשים של קונדנסט בים) היו נכונות – הזרימה היא צפונה ומתקן ההתפלה דרומית לאסדה. דבר נוסף שחשוב לציין, לגבי מתקני ההתפלה הוא שמים בשונה מחשמל נאגרים. אם צורכים 1,000 קילוואט כאשר מיוצרים רק 900 תהיה בעיה של אספקה. לעומת זאת במים יש פתרונות במקרה של תקלה. זה לא אידאלי ולא רצוי, אך אם הייתה תקלה חמורה ניתן לשאוב מהכנרת וממי התהום – לא מומלץ לשחוק אותם בשגרה, אבל הם שם בדיוק כדי שנשתמש בהם בעת תקלה. יותר מכך – מתקני ההתפלה כיום לא מייצרים במלוא התפוקה כי הם נמנעים מצריכת חשמל בשעות העומס (בגלל שהוא יקר). במידת הצורך יהיה אפשר להגביר את קצב ההתפלה.

15. לא יקימו אמצעי ניטור על האסדה – על מנת להגן על האזרחים מזיהום אוויר נדרשים בעיקר מתקני ניטור אוויר בקרבת האזרחים. הם קיימים, אינם תלויים באסדה ומספקים מענה. המשרד להגנת הסביבה צריך להחליט אם לחייב את השותפות בהקמת מתקני ניטור על האסדה. אין בכך הכרח, אך אני מאמין שכדאי לעשות זאת ומקווה שיעשו זאת.

17. מתכוונים לאחסן בהמשך 100,000 חביות נפט במתקן צף בסמוך לאסדה – מתקן שיכול להתפוצץ – נכון התוכנית מאשרת לעשות זאת במתקן בשם FSO (בשונה מ FPSO שהיא מתקן טיפול צף לגז, FSO הוא מתקן אחסנה) בשלב השני של פרוייקט לוויתן. אני מניח כדי להציג נאמנה את המתנגדים שיש בטענה הזו הנחה מובלעת שהספינה הזו תהיה מטרה לפגיעת טילים, בגלל שהיא סטטית. שכן כפי שכבר הראתי 100,000 חביות (16,000 מ"ק לערך) זה לא הרבה ביחס למיכליות נפט המגיעות לארץ – והספינה הזו רחוקה מהחוף יותר מכולן.

קודם כל צריך לזכור שניתן להזיז את ה FSO בתקופות מתיחות ועל מנת שספינה זו תיפגע – צריך שמישהו ירצה לפגוע בה. יכוון עליה טיל. הוא לא ייורט על ידי ישראל. הוא יפגע במטרה והוא יפגע במטרה באופן שיגרום לקונדנסט להישפך. זה מאוד מאוד לא סביר מבחינה טכנולוגית, אם לא בלתי אפשרי – ואצטט כאן את דבריו של אחד המתנגדים לאסדה (יצחק איזונכר, מהנדס אנרגיה) בדיון בועדת תכנון מ 2014 – " תסקיר השפעה על הסביבה, המציא, ואני משתמש במילה הבוטה הזאת, המציא תרחיש מפחיד, תרחיש מפחיד שבא ואומר, זיהום החוף, הייתה כוונה כנראה להשפיע על הגופים הירוקים שהתנגדו לטיפול בלב ים, כי אף אחד לא רוצה לראות את הים התיכון כפח אשפה של מדינת ישראל, גם לא אנחנו, אבל, התרחיש המפחיד, שעומדת מיכלית 7.5 קילומטר מהחוף, ליד אסדת הטיפול, והיא מתבקעת בבת אחת, ו-100,000 חביות נשפכות בבת אחת, של קונדנסט, לים. ומגיעות לחוף ומזהמות את החוף. ששכחו שקונדנסט זה בכלל חומר נדיף שתוך יומיים שלושה לא נשאר ממנו זכר, רק כדי לייצר תרחיש שבו מיכלית תתבקע, בטכנולוגיות של המיכליות של היום, צריך להביא מהנדסים מיוחדים שיתכננו מערכת פיצוצים, כי המיכליות הן בדפנות כפולות, ומחולקות לתאים. התרחיש הזה לא קיים. שכחו שאת המיכלית אפשר לשים גם 20 קילומטר מהחוף, גם 50 קילומטר מהחוף ולהתחבר מתא הטיפול, בצינור אל המיכלית." (שיהיה ברור שהוא מאנשי המחאה).

18. "הצנרת להובלת הקונדנסט צפויה לעבור מתחת לבתי התושבים בחיפה" – למיטב ידיעתי לא מתוכננת הקמת צנרת חדשה להעברת הקונדנסט בחיפה. הצנרת שתשמש לקונדנסט בחיפה – היא צנרת שקיימת כבר היום ומשמשת להעברת נפט ומבחינה זו אין הבדל משמעותי בין קונדנסט לנפט.

מקווה שתשובות אלו יעזרו לכולכם להבין שעל אף שאני מעריך כל מי שנלחם עבור ערכיו וקל להזדהות עם מי שחושש לסביבתו ועל אף שבקרב הפעילים יש אנשים חכמים, שקולים ואכפתיים שהעובדה שהם מאתגרים את המערכת יגרום לה להשתפר – רבים מהפעילים במאבק לא מכירים את העובדות במקרה הטוב ומשתמשים בשקרים, או דמגוגיה במקרה הרע.

חשוב לי להנגיש את המידע הזה – כדי שתדעו שרשויות המדינה לא מפקירות אף תושב ובוצע ניתוח סיכונים ראוי לפרויקט. וכדי לתת לכל אחד מכם לישון בשקט.

****
וכאן מסתיימות להן בערך 7,000 מילים עשרות רבות של שעות ולא מעט אנשים שעזרו לי כדי לכתוב על אסדת הגז. זאת למרות שהאסדה מלכתחילה לא הייתה בסכנה והיא תקום 9 קילומטר מהחוף, על אף המחאה.

למה עשיתי את כל זה?
למרות מה שרבים יכתבו בתגובות, אף אחד לא שילם לי על כך 😉 . להפך, הזמן שהשקעתי בכך עלה לי ביוקר בתקופה לחוצה. אז למה עשיתי את זה? יש כמה סיבות שעשיתי זאת. העיקריות שבהן הן שילוב של רצון להרגיע תושבים שפוחדים באמת לסביבה שלהם, יחד עם עניין אמיתי בתשתיות, מעט חוסר רציונליות (שכן הכתיבה הזו היא בזבוז זמן מוחלט מבחינתי) וצורך שלי להפריך דמגוגיה ו"פייק ניוז" ויותר מכך – אולי לגרום לחלק מכם להבין שהחיים מורכבים ושלא צריך לקחת כמובן מאליו את כל מה שכתוב באינטרנט. גם לשותפות, גם לשומרי הבית, גם למדינה, גם לארגוני הסביבה, גם לכם וגם לי יש אינטרס. דברים הם לא שחור ולבן. הם מורכבים. ואני ממליץ לכם שאם אתם רוצים לגבש דעה תבדקו נתונים, נימוקים, תחפשו באינטרנט ותקשיבו לשני הצדדים. תתפלאו לדעת כמה נושאים יש שאין לי דעה מובהקת בהם.

קוראים על מאבק תושבים כנגד תכנית? חפשו את פרטי התכנית – כמעט תמיד החומר ברובו שקוף ונגיש. קוראים פוסט של פוליטיקאי, איש עסקים או כלכלן בתחום שאתם לא כל כך מבינים? תמיד תחפשו בתגובות מישהו אחד עם דעה נגדית (למרות שכידוע כלכלנים לא טועים).

ותזכרו בין אם אתם מסכימים איתי או חושבים שאני טועה – אם קראתם עד לפה זה סימן שאכפת לכם ואתם מתעניינים. ועל כך אני מעריך אתכם בשני המקרים.

****
קראו את הפוסטים הקודמים שלי בנושא האסדה.
הפוסט המסכם את הנושא כאן.
פוסט על אסדת הגז והסיכונים הנובעים ממנה – כאן.

****
תודה לכל הגורמים שעזרו לי להבין יותר טוב את התכנית כדי לכתוב את הפוסטים האלו – מתנגדי האסדה, המשרד להגנת הסביבה, השותפות, חוקרים שונים, אנשים המתעניינים בתכנית. תודה לכל מי שעזר לי בכתיבת הפוסטים ותודה מיוחדת ל Omri Matar שעזר לי יותר מכולם – במחקר בהערות, הצעות שכתוב ועוד הרבה.

****

על סמך הפוסט הקודם שלי בנושא סביר שזה מה שיקרה בתגובות:
א. הולכים להכפיש אותי במגוון דרכים יצירתיות. זה לא מפריע לי. רובכם תבינו שזה דמגוגיה.

מה שמפריע לי זה:
ב. ינסו לערער על האמינות שלי – ישאלו אם קיבלתי כסף. עצם השאלה גורמת לחשוב שאני לא ישר. זו טקטיקה ידועה. ולכן תניחו שאני על ה Pay Roll של כולם. תשובה מעביר לי 100 מיליון דולר בשנה, נובל, רציו כולם. ועכשיו תבדקו אם טעיתי.

ג. הצפה במידע – לינקים, מאמרים אקדמיים, מכתבים, ניתוחים מה לא. קשה להתמודד עם זה – זה נראה ענייני. על אף שכבר מדובר במידע שרובו ככולו היווה את הבסיס לפוסט.

ד. אני לא מתכוון להגיב בפוסט הזה. אקרא את התגובות שמעניינות אותי. אם אשים לב שטעיתי אתקן. אבל מיציתי את הדיונים. עניתי לכל תגובה בפוסט הראשון, הפעם האחריות היא עליכם. מבטיח להגיב לכל מי שייתן טענה מקורית עם סימוכין, אבל אין לי טעם להגיב למי שמעתיק לפה התייחסויות שכבר ראיתי בדפי הפייסבוק של אנשי המחאה, מקווה שתאתגרו אותי.

ה. מזכיר לכם שאתם יכולים לקרוא עוד על הנושא בפוסטים הקודמים שלי.

ו. במידה ויש תגובה עם נימוק שלא התייחסתי אליו שלחו לי הודעה פרטית ואעדכן את הלינק.

הוספת תגובה