ביום חמישי האחרון התקיים מפגש עיון על במת "זום לחירות" לכבוד הוצאת הספר "כיצד לסיים את גיוס החובה".
באירוע השתתפו: ד"ר ותת אלוף במיל. ששון חדד, אשר שימש כיועץ הכלכלי של הרמטכ"ל גדי איזנקוט וכתב פרק בספר. פרופ' עומר מואב, יועץ לשעבר לשר האוצר שטייניץ ומרצה לכלכלה בבינתחומי ובאונ' ווריק (אנגליה). דרור לביא, מייסד חזית – לוחמים למען צבא התנדבותי מקצועי העורך הראשי שגם תרם פרק לספר. כמנחה האירוע שימשתי אנכי וגם כתבתי פרק לספר המתאר לצד העיוותים של מודל גיוס החובה, כפי שהוא נהוג בישראל, גם את השינויים בדעת הקהל שחלו ביחס אליו. שינויים דרמטיים יש לציין.
את הכניסה שלי לעיסוק בתחום יש לזקוף לזכות שיתוף הפעולה המצוין שנרקם בשנת 2010 עם מכון ירושלים לחקר שווקים, במסגרת פעילותי כעמית מחקר כתבתי נייר עמדה בנושא "צבא מקצועי בישראל". ראוי לציין כי במסגרת זאת בוצע הסקר הראשון שאני מכיר שבחן את הנכונות בציבור לשנות את מודל גיוס החובה למודל התנדבותי-מקצועי.
בתמיכה באירוע השתתפו מכון ירושלים לחקר שווקים, חזית, התנועה הליברלית החדשה, מרכז איין ראנד, הוצאת אנכי, סטודנטים למען חירות, הקואליציה למען שוק חופשי וגם הליברלים בליכוד. ריבוי הארגונים התומכים ברעיון (ויש עוד) הוא כשלעצמו מצביע על ההתפתחות שחלה בעשור האחרון.
המפגש כלל דברי הפתיחה של בועז ארד מנהל מרכז איין ראנד וממייסדי התנועה הליברלית החדשה ולאחריהם מצגת של דרור לביא, מייסד ארגון "חזית – לוחמים למען צבא התנדבותי" והיוזם והעורך הראשי של הוצאת הספר.
בדבריו הציג דרור את הרקע להוצאת הספר, שחלקו המתורגם פורסם על ידי חמישה חברי קונגרס בארה"ב על רקע הכישלון במלחמת וייטנאם, אז בשם How to end the draft. שפורסם במקור בשנת 1967. הספר הוזכר רבות על ידי אדריכלי השינוי מגיוס חובה למודל התנדבותי-מקצועי וזכה לתפוצה רחבה.
הדובר השני באירוע, ד"ר ותא"ל במיל. ששון חדד אשר שימש כיועץ כלכלי לרמטכ"ל אייזנקוט. ד"ר חדד מציג עמדה המזהה את היתרונות של גיוס החובה אך גם מכירה בתהליך הבלתי נמנע הדורש מעבר לצבא התנדבותי-מקצועי. הגורם המשפיע ביותר על תהליך זה על פי מחקרו היא הירידה של אחוז המשתתפים בגיוס החובה בכל שנתון. בישראל הירידה המתמשכת באחוז המתגייסים היא עובדה שלא ניתן להתעלם ממנה.
בין דבריו הזכיר ד"ר חדד מחקר שבחן את ירידת רמת הפשיעה בארגנטינה לאחר ביטול גיוס החובה. אני מרחיב (בועז) נקודה זאת משום שבישראל אנו נוטים להתעלם מההשפעה של גיוס החובה על הפשיעה. השפעה המתבטאת גם בהכשרה של כ"א באופן בלתי סלקטיבי בשימוש בנשק וחומרי חבלה מצד אחד ומצד שני גניבות מתמשכות של אמצעי לחימה על ידי גורמים הנעזרים בחיילי חובה המבקשים "השלמת הכנסה". ציוד, דלקים אמצעי לחימה וידע מועברים בדרך זאת לארגוני פשע וטרור. מחקר נוסף על השפעות אלו ראוי שיתבצע.
את רשימת הדוברים חתמו פרופ. עומר מואב ובועז ארד (בדברי סיכום). פרופ. מואב התייחס לקשיי ההבנה של פוליטיקאים בכירים המנסים לתקן את העיוותים על ידי טלאים היוצרים עיוותים נוספים וכן ציין את הטעות שבאי ביצוע רפורמה כתוצאה מפחד לגרימת נזקים, טעות המבוססת על אי ההבנה שאי נקיטת פעולות תיקון מובילה לנזק ודאי המתרחש כעת ועוד יגדל.
בדברי הסיכום שלי ציינתי את אמירתו המפורסמת של בנג'מין פרנקלין: "אלו המוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, יאבדו גם את חירותם וגם את ביטחונם". לאחר עשור של פעילות בנושא הדברים נאמרו בנימה אופטימית, אופטימית עבור כל מי שמבקש להגשים מודל שירות צבאי של חיילים חופשיים במדינה חופשית.
בשנת 2010 כאשר בחנתי את הסוגיה לראשונה במסגרת נייר עמדה של מכון ירושלים לחקר שווקים מצא סקר של דחף כי רק כ-18% מהציבור היהודי תומכים בשינוי מודל גיוס החובה ומעבר לצבא מקצועי התנדבותי. סקרים שבחנו את השאלה מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה ברשות פרופ' תמר הרמן השלימו את תמונת המגמה כאשר עשור לאחר מכן השתנו הדברים באופן יסודי. כ-50% מכלל האוכלוסייה בישראל תומכת בשינוי וכ-58% מכלל הצעירים בגלאי 18-34.
נראה ש"רכבת החופש" הזאת כבר יצאה מהתחנה ומה שחשוב במיוחד כעת הוא שכל מי שקיומה של מדינת ישראל, כמדינה חופשית, יקר לו, יפעל למען ביסוס פסים יציבים לנסיעה הזאת.
בהוצאת הספר "כיצד לסיים את גיוס החובה" הצענו גישה מעשית למהלך.
לאחר מכן נפתחה הבמה לשאלות ותשובות בהשתתפות הקהל שמנה יותר מ-80 אורחים. את החלק הזה תוכלו לראות החל מהדקה ה-59 בהקלטת (הגלריה) של האירוע כאן.
לרכישת הספר בגרסת הדפוס (ואספקה באיסוף או שליחות) כאן, בגרסה דיגיטלית כאן.
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.