חוסר הצדק במשפט סאדאם

חוסר הצדק במשפט סאדאם
מתן זכות המשפט לסאדאם מעוותת את הצדק

מאת: אלן ז'ורנו, פורסם: 1בפברואר 2006

המשפט הנתמך על ידי ארה"ב של סאדאם מוצג כהזדמנות לעשיית צדק והנחת המסד למעבר העירקי מבתי משפט שרירותיים למערכת חוק תקינה. אולם המשפט לא ישיג אף אחת ממטרות אלו.

משפט המניח את חפותו מפשע של סאדאם אינו יכול להשיג דבר מלבד פארודיה של צדק.
סאדאם חוסיין אינו אזרח פרטי, שאשמתו דורשת הוכחה בבית משפט אובייקטיבי, אלא דיקטטור שרשעותו שאין לגביה עוררין ברורה לפני כל מי שצפה בעריצותו. הממשל של בוש, ככלות הכל, קבע כי חוסיין היה כה מרושע עד כי היה עליו לצאת למלחמה על מנת להפיל את משטרו.

כאשר אנו מביסים ולוכדים דיקטטור כמו חוסיין, הוא זכאי לגינוי מוחלט של רשעותו ואז להוצאה להורג – מיידית, או לאחר שכל מידע בעל ערך יוצא ממנו. בטרם הוצאתו להורג, יכולה להיות סיבה לגיטימית לשימוע ציבורי – – לא בכדי לבסס את אשמתו, אלא בכדי לחשוף במלואם את פשעי הדיקטטורה שלו על ידי קיטלוג פומבי של מעשי הרשע הרבים שלו. שימוע מסוג זה יזהה כי, שלא כאזרח פרטי, דיקטטור אחראי לא רק למעשיו הפרטיים אלא לכל הפשעים המבוצעים על ידי משטרו, ללא קשר אם הוא עצמו לחץ על ההדק או הורה ישירות לרצוח את קורבנותיו בכל מקרה.

אולם המשפט המתנהל כעת מתחמק מהאשמה הבלתי מעוררת של סאדאם, ומניח באופן אבסורדי את חפותו, ודורש כי "אחריותו הפיקודית" למקרה רצח מסוים תבוסס. במשפט שהחל בתאריך 19 באוקטובר, התביעה נדרשת להוכיח כי חוסיין הורה באופן ישיר לבריוניו לבצע את הטבח בו נרצחו 140 איש בשנת 1982. דבר זה מעוות כפי שההנחה שהיטלר, סטאלין או מאו חפים מפשעי מליוני הרציחות שבוצעו על ידי משטריהם – ואז לפנות לאסוף עדויות שיראו כי הם הורו באופן אישי את ההוצאה להורג של קומץ מתנגדים בעיירה קטנה.

שערורייה היא שאחרי יותר משנתיים של מלחמה שעלתה ביליוני דולרים ואלפי חיי אמריקאיים, אנו רואים כאפשרות ראוייה כי חוסיין ימצא ראוי לאחריות על מספר רציחות זעום או אפילו זכאי בדין. זאת היא שערוריה שהוא נהנה מהגנה משפטית של צוות בן 1500 עורכי דין, כי הוא נהנה מהזכות לערער על גזר דין מרשיע, וכי הוא מורשה לשאת דברים בפני בית המשפט. באי צדק נוסף כנגד כל קורבנותיו, מפנים ומחוץ למדינתו, חוסיין מנצל בלהיטות את הבמה הבינלאומית – שעלותה משולמת בכסף ודם אמריקאי – על מנת לחרף ולהעיז פנים כנגד קורבנותיו העירקיים, להתגולל כנגד ארצות הברית, ולהריע לרציחות של אמריקאים המבוצעות על ידי המורדים בארה"ב.

ועדיין, משפט זה, תמצית של אי-צדק, מוצג כסלילת הדרך למערכת חוק צודקת ואמיתית. חסידיה טוענים כי, ללא קשר למה חושבים על היבט מסוים כזה או אחר של המשפט, הוא מסמן את המעבר של המשפט העירקי מבתי משפט המצייתים לגחמות דיקטטור , לבתי משפט הקובעים אשמה או חפות באופן אובייקטיבי. אולם המשפט אינו משיג דבר זה.

הבחינו כי רק עירקים הוצגו כמתאימים לקבוע את אשמתו של חוסיין. בעידוד וברכתו של הנשיא בוש, המנהיגות העיראקית קיבלה שליטה מלאה בהליכים – ובכוונה נעדרים שופטים אמריקאיים. זאת למרות שיש די והותר שופטים אמריקאיים בעלי ניסיון של עשורים של פעילות במערכת משפטית ראויה – – ומעטים, אם בכלל, עירקים עם ניסיון שניתן להשוואה – השתתפות אמריקאית מוצגת כבלתי ראויה. מדוע רק שופטים ממוצא שבטי-אתני כשל סאדאם נבחרו כראויים לשפוט אותו?

משום שצדק, על פי הנחות היסוד של משפט זה, נקבע על ידי השבט; השבט לבדו הוא הפוסק המוחלט בין נכון למוטעה, טוב ורע, חפות ואשמה. על פי ראייה זאת, הערכה קפדנית ולוגית של עובדות נתונות אינה בעלת משמעות לצדק. מה שהקבוצה השבטית חשה כי הוא מוצדק – ללא תלות בהגיון או עדויות – הוא מוצדק. משפט המנוהל על פי הנחה כזאת הינו התכחשות לצדק כעיקרון אובייקטיבי.

המשפט איננו, במהותו, שונה מבתי המשפט הסובייקטיביים של המשטר הקודם. במקום הגחמנות של חוסיין שהכתיבה פסקי דין "צודקים", הכוח השרירותי הזה שייך כעת לשבט העיקרי – או לכל תת-שבט (יהיה שיעי, סוני, קורדי) המשתלט בכוח על בית המשפט.

משפט זה הינו מושחת ללא תקנה. על ארצות הברית אשר העניקה לעירק מליוני דולרים ושלחה חוקרים פליליים לצורך פתיחת ההליכים – לבטל את חסותה ואישורה המוסרי לפרודיית הצדק הזאת.

Elan Journo is a junior fellow at the Ayn Rand Institute in Irvine, Calif. The Institute promotes the ideas of Ayn Rand–author of Atlas Shrugged and The Fountainhead and originator of the philosophy of Objectivism.

הקריקטורה "הכרה" Recognition פורסמה לראשונה ב20 באוקטובר 2005 על ידי פורקום וקוקס www.coxandforkum.com בתגובה להצהרתו של סאדאם כי הוא חף מפשע במשפטו.