צופן אחמדיניג'אד
מאת: אלן פורקום וג'ון קוקס  | 23 בספטמבר 2007 המאמר פורסם במקור באתרם כאן. (בשל העברת שרת חלק מהקישורים לא פעילים וניתן לראותם במקור )

ahmadinejadcode1.gif

הקדמה

קוראי "אנכי" מכירים זה מכבר את יוצרי הקריקטורות המוכשרים אלן פורקום וג'ון קוקס. במשך שנים עומד הצמד בחזית מלחמת התודעה העולמית, באתר האינטרנט אותו הם מנהלים מפורסמות קריקטורות בקצב ובאיכות ללא אח ורע. הם דוגלים בזכויות הפרט, קפיטליזם, חירות המחשבה והדיבור ובכוחות הנאורים בעולם ועומדים כשאצבעותיהם טורחות בשרטוט החיזוקים לסכר התודעתי נגד שיטפון ים הבערות, האנטישמיות וכוחות ציר-הרשע.
כיוצרים שצמחו על ברכיו של ארתור שיק, צייר הקריקטורות היהודי שזכה במהלך מלחמת העולם השנייה לכינוי "מחלקת מלחמה של אדם אחד" מאשת נשיא ארה"ב, הם ממשיכים במלחמה בהתמדה מעוררת הערצה.

במלחמת הרעיונות והתודעה ניצבים פורקום וקוקס לימין ישראל וארה"ב ומשיבים מלחמה שערה המבוססת על הבנה פילוסופית עמוקה וכשרון מקצועי המשולבים באופן נדיר. כשנחטף רב"ט גלעד שליט פרסמו קוקס ופורקום קריקטורת עידוד לעמידתה האיתנה של ישראל, שכותרתה: "לא למשא ומתן" ועודדו את ישראל במאבקה נגד הטרור, הקריקטורה נתרמה על ידי הצמד להתנוסס על גב חולצות T שהוענקו במהלך מלחמת לבנון ה-II ללוחמי סיירת "מגלן" העוסקת במלחמה בטרור. עם פרוץ המלחמה ובעקבות השימוש בקריקטורות על ידי צה"ל הוצעו שירותי הצמד למחלקת מבצעי תודעה בצה"ל (אולם הצעה נדיבה זאת לא נוצלה). יחד עם זאת המבצע האחרון של הצמד יכול ללמדנו דבר או שניים על תחכום יוזמה ומקצועיות.

צופן אחמדיניג'אד

הזוכים טרם הוכרזו, אולם מעט יותר ממאתיים קריקטורות הגיעו לגמר ב"תחרות קריקטורות השואה הבינלאומית" שהוצגה לאחרונה בטהראן והועלתה לרשת האינטרנט.

למרות שלא הייתה אחת מהמגיעות לגמר, הקריקטורה המוצגת מעל התקבלה לתחרות, אחת ממעל אלף קריקטורות שהתקבלו. שמו של הקריקטוריסט, יו בראדלי, מוצג ברשימת המשתתפים בתחרות מארה"ב.

מובן כי קריקטורה המתארת את אדולף היטלר יכולה להתאים לתחרות מעין זאת, אולם יש בדמות זאת יותר מכך. היא גם כוללת מסר חבוי המבקר את המשטר האיראני.

אנו יודעים זאת משום ש"יו בראדלי" הוא לאמיתו של דבר קוקס ופורקום.

היו לי תקוות גדולות לקריקטורה מוסווית זאת, אולם מאמצינו הפכו לסיפור על "אחת שהצליחה לחמוק". ברשימה ארוכה ובלתי רגילה זאת, אחשוף את המסר החבוי, אציג את הקריקטורה המלאה כפי שהוכנסה לתחרות, אגולל את רצף האירועים שהובילו לתחרות, ואסביר את כוונותי, כל זאת בקישור הבא.

אזהרה למאותגרים: קוראים המבקשים להתמודד עם גילוי המסר החבוי מתבקשים לעשות זאת לפני הקשה על הקישור להמשך קריאה. התשובה נחשפת בפרק: "המסר החבוי".

התחרות

בחודש פברואר, העיתון הנמכר ביותר באיראן, "Hamshahri", הכריז על תחרות קריקטורות השואה בתגמול ל"חילול הקודש" של קריקטורות מוחמד.

mohammed.sample2.gif

קריקטורות מוחמד פורסמו על ידי עיתון דני Jyllands-Posten כמבחן לחופש הביטוי. מחבר ספר שעסק במוחמד אמר לעורכי העיתון כי אינו מסוגל למצוא אמן המוכן לאייר את מוחמד מפחד פגיעה מוסלמית, משום שציור של מוחמד אסור על פי האיסלם. הוכח כי הפחד היה מוצדק כאשר קריקטורות מוחמד עוררו פרעות בינלאומיות ואיומי מוות כלפי המאיירים.

איומים כלפי המאיירים

העיתון האירני פנה בנוסף להצדקת התחרות בשם חופש הדיבור:

"האם המערב מאפשר חירות ביטוי באשר לפשעים המבוצעים על ידי ארצות הברית וישראל, או לגבי אירוע כמו השואה? או האם החירות היא רק על מנת להעליב את קדושת הדת?"

העיתון איתגר את העיתונות האירופאית בדרישה לפרסם את הזוכים של התחרות האיראנית, אשר כמובן יכללו קריקטורות שיטילו ספק בשואה. עצם חוקי התחרות התייחסו לשואה כ"כביכול מאורע היסטורי". מדוע הטלת ספק בשואה הינה עניין עבור האירופאים? משום שבכמה ארצות אירופאיות הכחשת השואה הינה פשע. ההתגרות כלפי עיתונים אירופאים בדרישה לפרסם את הקריקטורות היה ניסיון להפוך את השולחנות ביחס ל"חופש הדיבור".

מסך העשן של "חופש הדיבור"

האתגר האירני, היה תחבולה ברורה. המולות ותומכיהם לא הפכו לפתע תומכי חופש הדיבור המוטרדים מחוקי הכחשת השואה האירופאיים. גם אין זאת עובדת קיומם של חוקים כאלו, מוטעים ככל שיהיו, שהקטינה לפתע את הבסיס הרחב של החירות בתיאוקרטיה האיסלמית, תיאוקרטיה הידועה בדיכוי האכזרי של מתנגדים ובפגיעה שיטתית בזכויות. גם העיתון שחסותו הוענקה לתחרות נשלט על ידי השלטון המוניציפלי של טהראן. ייתכן שיש ביטוי באיראן, אולם הוא אינו חופשי.

אם ביטוי חופשי כולל משהו, הרי הוא כולל את זכותו של האדם לדבר נגד ממשלתו, דבר העלול לגרור תוצאות עגומות באיראן. שלא במפתיע, גם קריקטורות עלולות להכניס אותך לצרות.

בשנת 2003, נאסרה הפצתו של עיתון ועובדיו נאסרו לאחר שפרסם קריקטורה שנתפסה כמעליבה כלפי האייטולה חומייני, מנהיג המהפכה האיסלמית. לא שינתה העובדה שהייתה זאת קריקטורה אמריקאית משנת 1937 המתארת את בית המשפט העליון.

supremecourt.cartoon3.gif

בתקופה קרובה יותר, שני עיתונים אירניים נסגרו לאחר שפרסמו את הקריקטורה הבאה, הלועגת לנשיא איראן מחמוד אחמדיניג'אד בשל הצהרתו כי חש הילה המקיפה אותו כאשר ריתק בנאומו את מנהיגי העולם בעצרת האו"ם (בתרבות האירנית, החמור מסמל אווילות).

chessshargh4.gif

גם המנהל של תחרות השואה אמר כי הוא יסרב לקריקטורות "מעליבות", ודווח כי קריקטורות שביקרו את אחמדיניג'אד אכן נדחו (פירוט נוסף בהמשך).

זאת באשר לחופש דיבור באיראן.

אולם צנזורה ממשלתית אינה האיום העיקרי לביטוי חופשי. הקריקטורות הדניות היו מבחן שבירר אם יכול מישהו פשוט לתאר את מוחמד ללא חשש לפעולות תגמול של אלימות מוסלמית. ההתפרעויות שנבעו מכך, איומי המוות ושריפת השגרירויות הדגימו באופן מרשים כי האיסלמיסטים נכשלו במבחן. שלט שבידי מפגין בלונדון הבהיר את המסר האיסלמי:

behead.jpg

לא תהיה תגובה מערבית דומה לקריקטורות האנטישמיות בנושא השואה. לא יהיו פרעות של כנופיות יהודים. לא ישרפו שגרירויות על ידי ישראלים. אולם כאשר מבקרים את האיסלם, האיום המקפיא של הטרור משתלט.

אונקר גתה, הכותב עבור מכון איין ראנד, הסביר מדוע טרור מסוג זה הינו האנטי-תזה לחופש הדיבור:

חופש הביטוי משמעותו כי אדם יכול לבטא את רעיונותיו ללא סכנה בכפייה פיסית מאיש. חירות זאת כוללת את הזכות לצלם סרטים, לכתוב ספרים, לצייר תמונות, לבטא דעות פוליטיות – וללעוג לדת. זכות זאת נובעת מהזכות לחשוב: הזכות להתבונן, לעקוב אחר העדויות, להגיע למסקנות שהנך מעריך כי נובעות מהעובדות – – ואז להציג את דעותיך לאחרים.

בחברה חופשית, כל מי שכועס בשל רעיונות של מישהו אחר מצויד ביכולת פשוטה ורבת עוצמה: אל תקנה את ספריו, אל תצפה בסרטיו, אל תקרא את עיתוניו. אם אדם שופט רעיונות כמסוכנים, הוא יכול לטעון כנגדם. ספק של רעיונות מרושעים אינו מהווה איום לאלו הנותרים חופשיים להתנגד להם בעזרת רעיונות רציונליים.

אולם ברגע שמישהו מחליט לענות לאלו שאותם הוא מוצא כפוגעים עם סכין או עם פצצה, במקום טיעון, הוא מסיר את עצמו מהחברה התרבותית. [א.פ. – הדגשה שלי]

וכאן נמצאת הסיבה שאני מעריך כי היא הסיבה האמיתית לתחרות האירנית, תחרות שהוכרזה בלהט "הג'יהאד של הקריקטורות". נראה כי נותני החסות קיוו כי לעג לרציחתם של שישה מליון יהודים יטה את תשומת הלב הרחק מהעובדה שהאיסלמיסטים משתמשים ברצון בכוח כלפי אלו שמבקרים, מעליבים או מתנגדים לאיסלם.

בקצרה, תחרות קריקטורות השואה איננה אלא נסיון נלעג למשוך תשומת לב הרחק מבריוני האיסלם.

הופכים את השולחנות

היות והקרב נערך בשדה הקריקטורה, היינו נלהבים להצטרף ולהילחם. פירסמנו את הקריקטורה "בלתי ניתן להכחשה" והצהרנו כי זאת היא הקריקטורה המועמדת מטעמנו לתחרות:

undeniable6.gif

ידענו כי הקריקטורה תזכה להתעלמות מטעם המארגנים. היתה זאת דרכנו לענות לתחבולות התעמולה האירנית.

ואז עלה הרעיון: מה יהיה אם ננסה להיכנס לתחרות על מנת לזכות? האם ניתן יהיה להכניס קריקטורה עם מסר כפול: מסר אחד שיעוצב על מנת לפנות לשופטים ויפעל כהסוואה, ומסר שני חבוי המעוצב לחתור תחת התחרות עצמה?

אם קריקטורה כזאת תזכה במקרה, העיתון הממשלתי יפיץ את המסר שלנו ברחבי איראן, ועיתונים אחרים ואתרי אינטרנט יעשו כך ברחבי העולם. ייתכן ונוכל להשיג את מה שהממשלה מדכאת באיראן: ביקורת ציבורית חריפה נגד אחמדיניג'אד. ייתכן שנוכל להאפיל על הקריקטורות האחרות בתחרות, שהיו בעיקרן השמצות אנטישמיות ונסיונות להשוות בין הנאצים לישראלים:

sample_from_contest.gif

ייתכן ונוכל לגרום להתמקדות בנושא האמיתי: באיום לחופש במערב על ידי האיסלמיסטים – – ובמיוחד הרפובליקה האיסלמית של איראן.

השואה של אחדיניג'אד

היה אבסורדי דיו שעיתון אירני יפרוס חסות על תחרות בנושא "חופש דיבור". העובדה שהם יארחו תחרות בנושא השואה היתה מעבר לאבסורד.

הנשיא האיראני אחמדיניג'אד ידוע לשימצה באמירותיו כי השואה היא "מיתוס" וכי יש "למחוק את ישראל מהמפה". כאשר נדרש לכך לאחרונה, סירב אחמדיניג'אד להכיר בעדויות מדכאו. דיווח של הטלוויזיה האירנית על התערוכה הכריז כי השואה: "אינה אלא מיתוס – – מיתוס על שישה מליון יהודים". חלק מן הקריקטורות בתצוגה חזרו על עמדותיו של אחמדיניג'אד כי השואה היא שקר המשמש את היהודים ככלי מלחמה:

sample2_from_contest.gif

בהכחישו פומבית את השואה, אחמדיניג'אד הפך סנגור לרצח העם הנאצי נגד היהודים. באיימו על ישראל בהכחדה, ולאור האמביציות הגרעיניות של איראן והאימפריאליזם האיסלמי, אחמדיניג'אד מניח את היסודות לצמיחתו של האדולף היטלר הבא, אם הוא אינו כזה בעצמו.

רוברט טרז'ינסקי, עורך האינטלקטואל אקטיביסט, מרחיב את ההסבר לדמיון (בעברית) עם מלחמת העולם השנייה:

אנו לא יכולים למנוע מלחמה זאת, משום שאיראן לא תרשה למנוע אותה. זאת היא האנלוגיה האמיתית ל1930. היטלר עלה לשלטון בתמיכה בהגמוניה עולמית של גרמניה, והבטיח בגלוי לכבוש מדינות שכנות באמצעות כוח צבאי ולרדוף ולרצוח את יהודי אירופה. הוא חזה כי האומות החופשיות של העולם יהיו חלשות מידי – חלשות מידי מוסרית – להתייצב כנגדו, ומנהיגים אירופאיים ואמריקאיים בזבזו את שנות השלושים בחיזוק הרושם הזה. כך המשיך היטלר להתקדם – הכנסת הצבא לאזור הריין בשנת 1936, מסע ההפצצות בספרד בשנת 1937, הסיפוח של אוסטריה בשנת 1938, הפלישה לפולין בשנת 1939 – עד שהמערב לבסוף, החליט לאחר השתהות כי אין מוצא אחר מאשר מלחמה.

זה מה שקורה כיום. התאוקרטיה האיראנית בחרה, כנשיא חדש לאומה, קנאי דתי המאמין בניצחון האפוקליפטי הממשמש ובא של האיסלם על הכופרים. היא מצהיר בגלוי ברצונו לייצר ציר המובל על ידי איראן שיאחד את המזרח-התיכון נגד אמריקה, והוא מצהיר על רצונו ל"מחוק את ישראל מהמפה" באומרו לקהל המנהיגים המוסלמים כי "הפתרון העיקרי" לעימות בלבנון הוא "לחסל את המשטר הציוני" (אולי ראוי יותר לתרגם זאת כ"פתרון הסופי" של אחמדינז'אד לבעיית ישראל).

05.10.27.ahmadfinalsolx.gif

ה"פתרון הסופי" של אחמדיניג'אד מונע על ידי פנאטיות דתית, שאותה הוא הפגין בנאומו בספטמבר בפני עצרת האו"ם. הפרשן לעניני המזרח התיכון, דניאל פיפס ניתח את נאומו של אחמדיניג'אד ואת הדיבוק שלו במשיח איסלמי ומסיק:

המנהיגים המסוכנים ביותר בהיסטוריה המודרנית הינם אלו (כמו היטלר) המצויידים באידאולוגיה טוטליטרית ואמונה מיסטית בשליחותם. מחמוד אחמדיניג'אד ממלא את שני הקריטריונים, כפי שהתגלה בהערותיו באו"ם.

(פיפס מציין כי נאומו האחרון של אחמדיניג'אד באו"ם הכיל עוד מאותה משיחיות).

chaostheory.gif

כבר יצרנו בעבר מספר קריקטורות שביקרו את אחמדיניג'אד (ובכללן את השתים מעל). אולם תחרות השואה הציגה הזדמנות מיוחדת להדגשה נוספת של הדמיון בינו לבין היטלר ואולי להעביר את המסר דרך סינון הצנזורים אל דפי העיתון האיראני.

בדיון הפוליטי, כבר נעשה שימוש מוגזם ודוחה בהשוואות לנאצים, במיוחד על ידי "מתנגדי-המלחמה" שהפכו את השוואת הנשיא בוש להיטלר לתעשייה. השוואה כזאת מביאה לביטול חשיבות השואה, יהיו אשר יהיו מגרעותיו של בוש, הוא אינו דומה לרוצח-עם והמוני יהודים יותר מאשר השכנה ממול.

leftistmath10.gif

מצד שני, אחמדיניג'אד, המולות האירניות, והמקהלות השבועיות שלהם הזועקות "מוות לישראל" היו גורמות להיטלר לקנא. (ראו וידאו של אחמדיניג'ד מנצח על המקהלה).

במהלך מלחמת ישראל/חיזבאללה, שמאלנים, איסלמיסטים, ואפילו אחמדיניג'אד בעצמו האשימו את ישראל בהתנהגות נאצית. השוואה מוסרית מחליאה כזאת דורשת התעלמות מאסיבית מן המציאות, ובכלל זאת מן העובדה כי הטרוריסטים של איראן מן החזבאללה הצועדים בצעידת אווז ומצדיעים במוהל יד כנאצים תוך שהם נלחמים בגלוי למען הרס המדינה היהודית.

עם זאת התשובה אינה להימנע באופן דוגמאטי מאנלוגיות לנאצים בשל השימוש הלא ראוי בהן, דבר זה רק ישרת את הניסיון להמעיט בחשיבות השיעור שאותו למדנו מן ההיסטוריה. מהסיבות האלו, בחרתי להשתמש בהשוואה להיטלר של מישהו שהרוויח ביושר את הדמיון.

hezbollah_salute_goosestep.gif

המסר החבוי

אולם כיצד אפשרי לערוך השוואה כזאת ולהחביאה בתוך קריקטורה? יש מספר דרכים, אולם הרעיון שהבזיק היה קריקטורה מתהפכת. ראינו בעבר איורים מתהפכים כגון זה שמתחת, "Growing Pains" מאת רקס וויסלר (*ראו הערת שוליים בסוף המאמר למידע נוסף על אשליות אופטיות):

growingpains_whistler.gif
בהיפוך כזה ניתן לראות פנים מסוימות בכיוון אחד ופנים אחרות בהיפוכו, במקרה זה אדם צעיר ואדם מבוגר.

אך האם ניתן ליצור היפוך כזה תוך שימוש בשני אנשים מפורסמים? התוצאה שלי מוצגת כאן למטה. עיצבתי ואיירתי את הקריקטורה של היטלר באופן שכאשר נהפכה, היטלר יהפוך לאחמדיניג'אד.

 

neveragain1.jpg

למטה: הקריקטורה של אחמדיניג'אד מופרדת ליד תמונתו:

 

ahmadinejad_comparo4.gif

העובדה שפניו של היטלר כה מוכרים הותירה מקום לעיוות קווי המתאר שלו על מנת להתאים לאחמדיניג'אד, ומשום כך היטלר כה מסוגנן. הקריקטורה של היטלר היתה חייבת להיות מספיק מזוהה על מנת להפיג את החשדות שמדובר בתרמית בתמונה. אחמדיניג'אד, גם סבל מספר עיוותים כגון במצח ובעינו השמאלית (לא, לא התכוונו לרטיית- עין).

(הכיתוב "לעולם-לא שוב" הוסף לאחר מכן, זאת הייתה דרכי להפוך את הקריקטורה המתהפכת ליצירה גרפית בזכות עצמה מחוץ להקשר התחרות. הדפוס כמובן לא נכלל בהגשה הסופית לתחרות קריקטורות השואה.)

קיוויתי כי השוואת היטלר/אחמדיניג'אד תשאיר רושם על צופים מן המערב כמו גם מתנגדי המשטר האירני במזרח התיכון. אולם בעבור איסלמיסטים לא היה בכך משום עלבון, ביודענו כי כמה מהם צועדים ברחובות עם שלטים כאלו:

godblesshitler.gif

לאחר לימוד הקריקטורות שהוצגו באתר האינטרנט של התחרות, הבחנתי כי השטן והאנלוגיות שלו נפוצים בניהן, במיוחד כאשר מתוארים "אויבים" כמו יהודים ודנים:

satan_cartoons.gif

כידוע האיסלמיסטים מתייחסים זה מכבר לאמריקה בשם "השטן הגדול" ולישראל "השטן הקטן". למרות שדימויים שטניים אלו אינם מהווים אטרקציה בארה"ב (בה שדים משמשים כלוגו למזון וכקמיע לספורט), החלטתי להעניק קרניים לפונדמנטליסט האיסלמי (ראו את הקריקטורה של אחמדיניג'אד מעל).

הסוס הטרויאני

להחביא את אחמדיניג'אד בתוך היטלר היה עניין אחד. עניין נפרד לחלוטין היה לתכנן קריקטורה שתיצור איפיון ותהיה תחרותית במסגרת התחרות. בסקיצות התחלתיות הוצגו היטלר ואחמדיניג'אד ממעיטים בחשיבות השואה, דבר, שלמרות שהתאים לשניהם ולתחרות, היה הופך לקריקטורה סרת-טעם.

לבסוף הבנתי שאוכל למסגר באופן מילולי את הקריקטורה המתהפכת עם קריקטורה שתעסוק באי-החוקיות של הכחשת השואה, ובכך, ליצור קריקטורת הסוואה שתפנה לנושא "חופש הדיבור" של התחרות. קריקטורה כזאת תהיה הערה מוגזמת על העובדה (שבמדינות אירופאיות מסוימות חל איסור על הכחשת השואה) במקום על קריקטורה שבעצמה מכחישה או ממעיטה בשואה. הנה הקריקטורה המלאה כפי שהוכנסה לתחרות:

iran_holocaust_380.gif

הכאפייה לכיסוי הראש, שהפכה לסמל פופולרי על ידי יאסר עראפת, שימשה לעורר את המלחמה המאד פוליטית של הפלשתינאים נגד ישראל, שהיתה עוד נושא שהודגש על ידי חוקי התחרות. הסיכון בגישה זאת היה ליצור קריקטורה רכה מידי. האם היא תהיה מסוגלת להתחרות עם שווי הערך המוסריים להכחשת שואה ופריצות אנטישמית גלוייה?

קיווינו כי קריקטורת ההסוואה תפעל כסוס טרויאני עבור קריקטורת אחמדיניג'אד/היטלר. שותפי ג'ון מאייר בדרך כלל את כל הקריקטורות שלנו; הפעם הוא אייר את כל הפרטים מסביב לקריקטורה שלי (מסגרת, פלשתינאי, שוטר והבלונים), תוך שהוא משתמש בסגנון שונה מהקריקטורות הרגילות שלו. בגירסאות מוקדמות נכלל גם דיאלוג, אולם התברר שככל שנמעיט במילים ייטב. סימני השאלה וסמל האיסור היו ההיבטים האחרונים שתכננתי בתקווה לפשט את הקריקטורה ולהפכה לנגישה אוניברסלית.

ועוד טריק אחרון: השם הבדוי ששימש לנו לפרוייקט היה "יו בראדלי", אשר, למרות שלא היה אקראי, לא מציג משמעות מיוחדת. ראשי התיבות של השם "Hb " היו שילוב אותיות נוח לחתימה הפוכה. בהיפוך ניתן לקרוא "C+F":

fc.jpg

יכולנו להכניס את הקריקטורה ממדינה אחרת תוך שימוש בשם בדוי מתאים. יכולנו להתחזות כאיראנים או צרפתים או אפילו דנים (מה שהיה מוסיף אירוניה נאה לעניין). אולם מעט מאד אמריקאים נכנסו לתחרות. חשבתי כי ייתכן שהאירנים ירצו להציג לראווה זוכה אמריקאי בפני ארה"ב.

הגשתי את הקריקטורה ב-11 במאי בשם "יו בראדלי" מארצות הברית. באימייל כתבתי: "תודה לכם עבור האפשרות לומר את האמת."

השתתפות במירוץ

ב-14 באוגוסט, הוצגו בתערוכה בטהראן 204 זוכים שעברו לשלב הגמר מתוך 1,193 קריקטורות שהוגשו, אולם לא היה לנו ברור באופן מידי אילו קריקטורות נכללו בשלב זה. ב-6 בספטמבר הוצגה התערוכה באינטרנט, ו"יו בראדלי" לא היה בין העולים לגמר.

הנה חלק מן הקריקטורות שהוצגו:

fc2.jpg

האם הדמות החבוייה שלנו התגלתה בסופו של דבר? או שמא הקריקטורה המוסווית פשוט לא הצליחה לשכנע את השופטים? אני נוטה לחשוב כי הקריקטורה החבויה לא התגלתה.

כפי שתוכלו לראות מעל, הקריקטורות בגמר כללו השוואות לנאצים/היטלר המערבות את בוש, שרון, הדוד סם, פסל החירות-"ליידי ליברטי", ואפילו יהודים. אך לא כל ההשוואות הללו נכנסו לתחרות, כפי שמתגלה בדין וחשבון הבא:

[שמעון] סמואלס אמר כי חבר במכון שמעון ויזנטל הגיש שתי קריקטורות לתחרות האירנית, שתיארו את אחמדיניג'אד כהיטלר.
סמואלס אמר כי הקריקטורות נשלחו חזרה.

קריקטורת האחמניג'אד-היטלר שלנו לא נשלחה חזרה, ו"שמנו" נכלל ברשימת המתחרים בתחרות. אנו רואים בכך הצלחה חלקית.
למרות שלא מימשנו את כל מטרותינו, אנו גאים באיור, וחשבנו כי הקהל שלנו יהנה מלצפות בקריקטורה ולקרוא את הסיפור שמאחוריה.

* * *

במחקר למאמר זה, מצאתי שני מקורות טובים למידע על תעתועים אופטיים. . Planet Perplex הינו אתר משעשע בו ניתן לחוות מספר דמויות דו-משמעיות, בלתי אפשריות, מוחבאות והיפוכי דמויות. כך גם הספר Masters of Deception מאת אל סקל הינו מקור מצויין. המחבר הקים אתר אינטרנט בתוספת לספר עם סרטי וידאו. ביחס להיפוכים כתב סקל:

"איש לא יודע מתי נוצרו לראשונה דמויות הפכיות, אולם הן הפכו להיות פופולריות על מטבעות במהלך הרפורמציה. דמויות הפוכות מוקדמות אלו כללו בדרך כלל הצהרה פוליטית או תיאולוגית חבויה… [המטבעות] לעגו לאפיפיור, שדמותו ההפוכה הפכה לשטן. …במאה ה-19, הן נטו למוטיבים משעשעים יותר והפכו לפופולריות בפרסום ובקלפי פאזלים."

***

קישורים רלוונטיים שלא נכללו במאמר:

קריקטורות מוחמד של קוקס ופורקום

הג'יהאד של הקריקטורות: חופש הדיבור על כפות המאזניים מאת קריסטיאן בנפלט ואונקר גתה, מכון איין ראנד, 10 בפברואר 2006. – אנגלית – בעברית.

פרסם או העלם: השיעור של ג'יהאד הקריקטורות מאת רוברט טרז'ינסקי, TIA Daily , 13 בפברואר.

וידאו מאתר MEMRI המתאר את התערוכה בטהראן (לאתר את קליפ 1240) ותמליל חלקי מה-17 באוגוסט.

Iran shows anti-Jewish art by Michael Slackman, New York Times, Aug. 25

A Clash of Cartoons by Investor's Business Daily, Aug. 25

Ugly images in Iran by The Boston Globe, Aug. 30
Danish paper prints Holocaust cartoons from Iran AFP, Middle East Times, sept. 8
Cartoons mocking Holocaust prove a flop with Iranians by Angus McDowall, The Belfast Telegraph, Sept. 14
Iran's Holocaust cartoon contest reveals country's isolation by Christine Spolar, Chicago Trinbue, Sept. 19
Senator compares Iran's Ahmadinejad to Hitler AP, Sept. 19
Iran's proud but discreet Jews by Frances Harrison, BBC, Sept. 22
Toothless negotiations didn't stop Hitler — and won't stop Iran by David A. Harris, Chicago Sun-Times, Sept. 25
Moderate Muslims urged to speak out [against reaction to Mohammed cartoons] by Jan M. Olsen, AP, Sept. 30
Norwegian TV Channel TV 2 will show Mohammed cartoons News From Norway blog, Oct. 1

Special thanks to Iran Press News and Ardeshir Dolat for advice on Iran, and to Chris Davis at Quent Cordiar Fine Art for advice on CSS coding.

הוספת תגובה