מדיניות להבסת הטוטליטריות האיסלמית

מאת: ד"ר ג'ון לואיס | הרצאה בכנס "נוכח הג'יהאד" שנערך בירושלים ב-14 בדצמבר 2008.

לפניכם תמצית הרצאת ד"ר ג'ון לואיס בועידת "נוכח האיסלם" 14 בדצמבר 2008 במרכז בגין בירושלים, ניתן לצפות בהרצאה בוידאו באתר יוטיוב.

צל רפאים של שלטון אסלמי עולה בעולם. צל רפאים זה אינו חיזיון תעתועים; זה הוא איום אמיתי לאנשים החופשיים בכל מקום. אשליה היא להעמיד פנים כי הוא אינו קיים.

על מנת לעמוד מול איום זה, כל אומה זקוקה למדיניות התמודדות עימה.מדיניות הינה זיהוי מפורש ומאוחד של מטרותיה של אומה, המבוסס על ערכיה היסודיים, וכולל תוכנית פעולה כללית על מנת להשיג מטרות אלו. עד כאן, רוב האומות ניסו לטפל באיום זה באופן מקרי ובלתי מתואם. אולם מדיניות חלקית ופרגמאטית זאת אינה מספקת.

הצעד הראשון הוא לזהות את האיום. המדינות האיסלמיות והקבוצות שאינן מדינות בהן הן תומכות מחזיקות במטרה מוגדרת – האכיפה, בכוח, של צורה תיאוקרטית של שלטון טוטליטרי, המכונה באופן המתאים ביותר טוטליטריות אסלאמית. שם מלא יותר לעיוות פוליטי זה הוא תיאוקרטיה טוטליטרית סטאטיסטית.

סטאטיזם הינו מונח רחב, המסכם את כל הממשלות המתכחשות לזכויות אדם, והמכפיף את הפרט לצווי הממשלה. הוא כולל מדינות אידיאולוגיות – כמו תיאוקרטיות – כמו גם ביריונוקרטיות בסיסיות המעוניינות בשליטה וכוח בלבד.

טוטליטריות הינו מושג צר יותר, המכנס את המדינות הסטאטיסטיות אשר מרחיבות באלימות את כוחן לכל תחומי החיים. דוגמאות לכך הן גרמניה הנאצית ורוסיה הסובייטית. מדינה תיאוקרטית טוטליטרית, כאירן או ערב הסעודית, משתמשות בכוחה של המדינה על מנת לכפות אידיאולוגיה דתית על כל אדם, האיחוד של כוח פוליטי וענישה דתית נותן לתנועה זאת עוצמה מיוחדת. זה הוא המפתח להבסתה.

האויב הוא אסלם של המדינה – טוטליטריות אסלמית – חוק אסלמי – והוא חייב להעלם

טוטליטריות אסלמית אינה משרטטת גבולות בין תחומי החיים הפוליטיים, חברתיים, תרבותיים, דתיים והחינוכיים. אסלמיזציה – התהליך של הכפפת תרבות האומה וחוקתה על ידי השרשת הנוהגים האסלמים, הנורמות והחוקים בהתגנבות – הינה אחת השיטות להפצת הטוטליטריות אסלמית.

איסלמיזציה מתבצעת בדרך כלל כאשר האיסלמיסטים – ז"א, כל אלו המבקשים לכפות חוק איסלמי – אינם יכולים לתקוף באופן ישיר, ועליהם להתבקש לחתירה תחת התרבות הפנימית.

חיוני הוא עבור אומות מערביות לתפוס כי איסלמיזציה אינה הפעלה לגיטימית וחוקתית של חופש. זה הוא ניסיון להחליף את החוקה החילונית של אומה בחוק האיסלמי, על ידי ביסוס גודל והולך של חוקים אלו בתחומים מסוימים. הטענות של איסלמיסטים ל"זכות" לבסס חוקים אלו אינן תקפות מבחינה חוקתית ולוגית: לוגית משום שאדם אינו יכול לתבוע "זכות" לבסס חוק המונע זכויות אדם, וחוקתית משום שאין אדם יכול להסתמך על ההגנות של חוקה בכדי להרוס אותה.

בהתחשב בכישלון של מדינות לא-איסלמיות להתנגד לאיום זה, חיוני לתפוש מדוע כישלון זה מתרחש. רב-תרבותיות, פרגמטיזם ואלטרואיזם היו בעלי השפעה נוראה על יכולתנו להבין את המצב ולפעול. עלינו להבין כי אין שיוויון מוסרי בין טוטליטריות איסלמית לבין אלו המגינים ושומרים על זכויות אזרחיהם לחיות בחופש. יש לנו את הזכות המוסרית להגן על עצמנו, על חירות הפרט שלנו, על חירויותינו בפני אויבים אלו.

ההיסטוריה מעמידה לנו דוגמה מושלמת של מדיניות שנועדה לעצור איום מסוג זה. טלגרמה אמריקאית משנת 1945 מציגה את המדיניות הנכונה כלפי השינטואיזם. מדיניות זאת – שדרהש את הסיום הבלתי מותנה לשינטואיזם בחסות המדינה – העניקה את היסוד היעיל עבור הרפורמות שנדרשו ביפן. התוצאה שחררה את העם היפני שהחזיק בדת נשלטת על ידי המדינה, ושיחרר את הארץ מהכת ההתאבדותית של סגידה לקיסר.

פשוט החליפו את המלה שינטו באיסלם בטלגרמה הבאה, עבור המדיניות הנכונה כלפי הטוטליטריות האיסלמית.

בבקשה עיינו בספרון שהצעתי, (הספרון יוצע למשתתפי הכנס ולאורחי הרצאה ד"ר לואיס ביום שני 15 בדצמבר באונ' תל אביב) שפורסם על ידי "המדד האובייקטיבי" ובו שני מאמרים: "אין תחליף לניצחון: הבסת הטוטליטריות האיסלמית", ו-"מתנות מהשמים: המשמעות של הניצחון האמריקאי על יפן, 1945".

Telegram of Secretary of State James F. Byrnes, transmitting the remarks of John Carter Vincent, head of the Office of Far Eastern Affairs, to the supreme commander of the Allied Powers in Japan. From W. P. Woodard,The Allied Occupation of Japan 1945–1952 and Japanese Religions (Leiden: E. J. Brill, 1972).

 

הוספת תגובה