שוק הדלק בישראל
מאת: בועז ארד | נכתב במקור עבור "ביזנסוויק" ישראל 10 ביוני 2008
הצרכן הישראלי משלם חלק גדול במיוחד מהכנסתו עבור דלק שהינו מוצר תשתית שחשיבותו להנעת גלגלי הכלכלה אינה נופלת מחשיבות התקשורת ומערכת הכבישים. למרות הנטייה לכעוס על חברות הדלק בשל המחירים המאמירים בעצם עיקר התשלומים שאנו משלמים הם תשלומי מיסים ויש מה לעשות בנידון.
עבור מה משלמים בתחנות דלק בישראל? התשובה המתבקשת היא דלק, כמובן. אולם כאשר בוחנים את מרכיבי המחיר של הנוזל הסוחט את כיסינו מסתבר כי תחנת הדלק הינה למעשה תחנת תשלום מיסים.
יעידו על כך המרכיבים המיוחדים בתמחור הדלק בישראל: 39.7% בלו של 2.2 ¤ לליטר (שנקבע על ידי אגף המכס והמע"מ במשרד האוצר) ועליו ובנוסף 14.5% מע"מ, וכשאנו מעמיקים אל מתחת ל54 האחוזים של רכיבי המיסוי, מתגלות עוד תוספות שונות למחיר הכוללות תוספת למחיר בשער בתי הזיקוק ותוספת המכונה סל הוצאות שיווק בת 10.4%.
כל אלו לא כוללים תוספות אותה רשאית כל תחנה להוסיף בסך שבדרך כלל אינו פוחת מ- 11 אגורות לליטר כאשר מבקש הצרכן להשתמש גם בשירותי המתדלק.
(תרשים מאתר משרד התשתיות הלאומיות)
למרות שהנהג ישראלי יכול להתקנא בעמיתו האמריקאי המשלם פחות ממנו על מילוי מיכל הדלק (מחיר הבנזין לסוגיו בקליפורניה נע בין 4.30 ל4.50 דולר לגלון, פחות מארבעה שקלים לליטר בממוצע!), הוא אינו נמצא במקום הגרוע ביותר באירופה מבחינת המחירים לליטר דלק.
אלא שמצבו של הנהג הישראלי שונה; זאת היות והחלק היחסי שמשלם הנהג הישראלי עבור הוצאות דלק מתוך סל הצריכה למשפחה הינו מן הגבוהים בעולם, או במילים אחרות: אנו עדיין לא מרווחים משכורות כמו עמיתינו באירופה.
בניגוד לאירופה בה מערכת התחבורה הציבורית מפותחת מאד ומחירו הגבוה של הדלק משמש כמניע לשימוש בה (וזה חלק מן הרציונאל למיסוי הגבוה שם). הנהג הישראלי בהחלט חש את המקל אך מתקשה למצוא את הגזר… אזרח יצרני בישראל המבקש להגיע בזמן למקום עבודתו, שלא לדבר על עובד הנדרש לנוע בין מספר מיקומים ביום, אינו יכול לסמוך על חלופת הסעה ציבורית יעילה על מנת לתכנן את זמנו בדייקנות.
וכך ללא חלופות אמיתיות הביקוש הקשיח למוצרי נפט הולך ומכביד את עולו ופוגע בכלכלת המשפחה ובאיכות החיים. על פי נתוני "חשב" נאלץ בעל מכונית ישראלית ממוצעת (1600 סמ"ק) לשלם בשנת 2007 תוספת של מעל 2100 ¤ לשנה בשל ההתייקרויות של הדלק ובשנת 2008 נמשכת מגמה זאת.
תשתית ללא תחרות
משרד התשתיות מכיר בחלק מבעיות השוק הישראלי, דף באתר האינטרנט של המשרד (שעודכן לאחרונה לפני 2005) מצוין לגבי תחום תחנות הדלק כי: "שיווק הדלק עבר בעשורים האחרונים התקדמות רבה ופתיחה לתחרות; עם זאת נמשכת תופעה שלילית של מבנה שוק לא תחרותי די הצורך".
השוק הישראלי סובל מאחיזת מלקחיים של הממשל הרואה במיסי הדלק מקור מימון מרכזי וחברות הזיקוק המוחזקות בתורן על ידי ועדי עובדים כוחניים המונעים התייעלות (שיתוף פעולה שלא זכה לפרסום מספיק מתקיים על ידי "גוף על" של ועדי העובדים של חברת החשמל, בתי הזיקוק ומקורות המחזיקים יחד את הצמתים הקריטיים לפעילות הכלכלית במדינה). וכל זאת על רקע של מיעוט שחקנים בכל שרשרת הייצור והחלוקה של מוצרי דלק.
הניסיון הממשלתי שהחל כבר בתחילת שנות ה2000 ליצור תחרות על ידי פיצול מונופול בתי הזיקוק נראה היה על פניו כמהלך נכון. אולם למרות עלותו הגבוהה למשלם המיסים הישראלי (הסכם ניר גלעד לתשלום 120 מליון דולר לקבוצת האחים עופר) הוא לא הניב את התוצאות המקוות.
ד"ר ירון זליכה, החשב הכללי באוצר לשעבר, אומר בראיון ל"ביזנסוויק" כי: "כעת, די ברור שעמדת המיעוט בה החזקתי, המתנגדת לתשלום (הסכם ניר גלעד), וטוענת כי הפיצול לא ישנה הרבה בשוק, בשל גודלו הקטן יחסית של בית הזיקוק באשדוד, הייתה מוצדקת. לכך התווספה בעיית הרוכש של בית הזיקוק, קבוצת פז, שהפכה את בית הזיקוק לספק הראשי שלה כך שבית הזיקוק אינו משתתף בצורה ישירה בתחרות בשוק התזקיקים. התוצאה של מהלכים אלה הייתה שהממשלה בזבזה עשור שלם בניסיון סרק להגברת התחרותיות וכעת יש לחפש פתרונות אחרים".
על פי ישראל יניב, מנכ"ל דור אלון אנרגיה, המדינה לא רק בזבזה זמן אלא גם יצרה מבנה מעוות; העובדה כי המדינה הסירה את הפיקוח ממחיר תוצרי בתי הזיקוק לפני מכירתם, כאשר אין תחרות בין שני השחקנים היחידים בשוק והעובדה כי עדיין יש מחיר מפוקח לצרכן בשוק תחנות הדלק שם יש כ-30 שחקנים כיום, ובו הייתה יכולה להתקיים תחרות פועלת בניגוד לשכל הישר וחוסמת תחרות אמיתית. על מכירת בתי הזיקוק באופן שכזה אומר יניב: "המדינה נהגה כמו מוכר מכוניות משומשות המנסה להראות שהמוצר שווה יותר על מנת לקבל צ'ק גדול יותר. ההתנהגות הזאת היא התנהגות לא נאותה של הרגולאטור ואסתכן לומר שיש מניע שחלקו רצון להצטלם עם צ'ק גדול".
לדברי יניב, "עלול להיווצר בעתיד מצב בו שני בתי הזיקוק , זה שבאשדוד וזה שבחיפה ישתלטו על שוק הדלק . במצב של דואופול תמחק התחרות במשק וכל שהושג בעמל רב ברפורמה במשק הדלק ירד לטמיון" . בנושא מסוף הדלקים פי גלילות שנרכש על ידי חברת דלק מציין יניב כי "בנוסף ובמקביל לתסריט הנ"ל לא היה צריך לאפשר לחברת שיווק לרכוש את מסוף הדלק המרכזי במדינה קרי באשדוד . מדובר בשני נושאים נפרדים שיחד באופן מצטבר עלולים לפגוע בתחרות" .
"מנגד", מוסיף ד"ר זליכה: "המאמצים של חברת החשמל ושל ספקי חשמל פרטיים בפוטנציה (בעיקר דוראד) להכניס ספקי גז לתהליכי יצור החשמל הקטינו מאוד את תלותה של המדינה בנפט ובתזקיקים (בפרט לאור ההסכמים ארוכי הטווח שנחתמו). בתקופת כהונתי" אומר ד"ר זליכה, "עשינו שני צעדים נוספים בהקשר זה אשר תקוותי כי הם נמשכים במלוא עוזם. ראשית, עבודת מטה מפורטת למעבר ישראל לגז נוזלי. שנית, פרסום מכרזים לתחנות כוח סולאריות. כל אלה ירחיבו את המגמה להקטנת התלות בנפט ותזקיקיו".
פירצה לשחיתות
מרכיב המס הכבד מעמיד פיתוי גדול לעבריינות; במסגרת דיון בוועדת הכספים על חוק הבלו אמר מר ישראל יניב: "רק כדי להמחיש לכם במה מדובר: מכלית דלק של 30 אלף ליטר, אם תיקח את השווי של מי שרוצה לרמות ולהכניס מרכיב כמו נפטא לבנזין, הוא יכול להרוויח על כל משאית 20-30 אלף שקל. אתם מבינים איזה תמריץ אדיר יש פה?"
מלבד מצב בעייתי זה סובל השוק הישראלי מאנומליה מיוחדת הנובעת מהממשק הכלכלי של מדינת חוק עם "מדינת" השוק ה"אפור" (בלשון המעטה) של הרשות הפלשתינאית בגדה והחמאס בעזה. ישראל, הנתונה בין הפטיש של צרכי שרידותה לבין הסדן של דעת הקהל העולמית והתעמולה הפלשתינאית ממשיכה לספק דלקים לעזה ולשטחי יהודה ושומרון. היות והדלקים נמכרים לרשות הפלשתינאית ללא מס, חלק מדלקים אלו חוזרים לשוק הישראלי דרך מה שמכונה "תחנות פיראטיות" המשגשגות במרווח העצום של המיסוי.
פוטנציאל השחיתות אינו נעצרת ברמת נהגי המכליות ואנשי התפעול בשטח, בדו"חות מבקר המדינה כבר הוקדש מקום נכבד לאופן הטיפול בנושאי האנרגיה בישראל, ובצנרת משרד המבקר מונחים מסמכים רבים העוסקים באופן שבו הועברו שדות הגז שהחזיקה ישראל בימה של עזה לידי הרשות הפלשתינאית בתקופת שלטונו של ברק. על פי יו"ר עמותת אומ"ץ, פנתה העמותה בנושא זה אל מבקר המדינה ועל פי דיווחיהם הנושא נמצא כעת בבדיקה. את החקירה בנושא מרכז ניצב משנה מאיר גלבוע המחליף את בורובסקי במשרד המבקר. לדברי אבנרי: "מדובר באישים ישראלים בכירים ביותר שהיו מעורבים בקבלת טובות הנאה לכאורה".
מחיר הסביבתיות
אדם מן היישוב עשוי לחשוב כי למרות שהממשלה והגופים המרכזיים בשוק הנפט מעוניינים בשימור המחירים הגבוהים על מנת להגדיל את הכנסותיהם, צפוי היה כי תקום אופוזיציה שתבקש להקל בנטל הכלכלי הנגזר על כל מי שמתאמץ להניע את גלגלי הכלכלה תוך שימוש בנפט ומוצריו.
אלא שמסתבר כי יש הנהנים מן המצב; אודי תמיר מנכ"ל גזפרו, סבור כי שנת 2008 עומדת להיות שנת מפנה במעבר לשימוש בהנעה על ידי גז, תורמת לכך העלייה הגדולה במחירי הבנזין והסולר. "גם חברות הליסינג פונות לשימוש בגז לרכב. הכל מתוך שאיפה לחסוך בהוצאות" הוא אומר בראיון ל"חדשות האנרגיה". (www.energianews.com ). אולם אליה וקוץ בה; פריסת התחנות לתדלוק בגז אינה מאפשרת שימוש נרחב כנהוג באירופה והתפרסות רחבה של נקודות תדלוק בגז בכל תחנה אינה נראית באופק. המשמעות היא כי גם מי שיפנה לשימוש בגז עדיין יצטרך להמשיך ולהשתמש בדלק ברוב המקרים.
ארגונים התומכים באנרגיה חלופית לנפט מאוחדים גם הם בקואליציה קולנית המבקשת דווקא להעלות את המחירים על מנת להצדיק ולסבסד את השימוש בתחליפים בלתי יעילים הנחשבים "סביבתיים" יותר. הישראלי המבקש שותפים למאבק למען הורדת מיסי הבלו לא ימצא אותם בארגונים אלו.
בישראל, כמו בעולם, החליף החשש מהתחממות גלובלית את החרדה מפני עידן קרח שהיה נחלת הכלל בשנות השבעים. הטון השולט כיום מאשים את הכלכלות המפותחות באיום על הקיום האנושי… לא פחות מכך. לפיכך, למרות מיעוט הולך וגודל של מתנגדים לדעה הרווחת, לא ניתן לצפות מפוליטיקאים לפעול באופן לא פופולארי, ומהלכים ציבוריים וחקיקתיים שינסו להקל על המערכת הכלכלית, לצמצם את עומס המיסוי ולהפחית את מחירי הנפט ומוצריו יתקלו באופוזיציה מקיר לקיר.
כך, נראה כי נמשיך לשלם מחירים שילכו ויאמירו עבור נוזל החיים הכלכלי תוך שאנו מאשימים, בנוחות פוליטית, את "קרטל חברות הנפט",חשים אשמה על תרומתנו להתחממות הגלובלית ומתעלמים מהעובדה שבפועל כאשר אנו ממלאים את מכלי כלי הרכב שלנו (או רוכשים אותם) אנו בעיקר משלמים מיסים.
נספח:
רכיבי המחיר לדלק ומחירים לצרכן מאתר משרד התשתיות
- שער בית זיקוק.
- בלו – מס קצוב של כ – 2.2 ¤ לליטר – נקבע על ידי אגף המכס והמע"מ במשרד האוצר.
- סל הוצאות השיווק לבנזין.
- עמלת שירות מלא (לא נגבית בשירות עצמי).
- מע"מ – בשיעור של15.5% כיום על סך הרכיבים הר"מ, נקבע על ידי משרד האוצר.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
||
|
|
|
|
|
|
|
|
תאריך |
בנזין 96 אוקטן נטול עופרת |
בנזין 95 אוקטן נטול עופרת |
תוספת בעד שירות מלא |
|
|
01/01/2008 |
6.25 |
6.23 |
0.12 |
|
|
01/02/2008 |
6.00 |
5.98 |
0.12 |
|
|
02/03/2008 |
6.22 |
6.20 |
0.12 |
|
|
01/04/2008 |
6.31 |
6.29 |
0.12 |
|
|
01/05/2008 |
6.60 |
6.58 |
0.12 |
מחיר לצרכן בתחנת הדלק – למוצרים שבפיקוח
*המחירים נקובים בשקלים חדשים לליטר כולל מע"מ
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.